Home » כללי (page 5)

כללי

כוחה של מילה

פעולת הדיבור, הינה פעולה שגורה המתבצעת, לרוב, ללא כל קושי. כבר מיומנו הראשון (ויש שיגידו שגם מרחם אימנו) אנו נחשפים לשפה הסובבת אותנו. הבכי הראשון שלנו הוא אמצעי התקשורת שלנו עם אמנו והסובבים אותנו. עם הזמן אנו לומדים להגיד הבהרות שלאט לאט הופכות למילים. השפה הינה דרך התקשורת שלנו עם הסביבה. אולם למילים ישנה משמעות יותר חזקה, המילים הן בעצם האפשרות שלנו ליצור. המחשבות שלנו בנוייות ממילים, ומילים אלו מפורשות לסמלים (חפצים, הרגשות, שמות ועוד…)

מקורה של המילה קדום לבריאת העולם, שכן העולם נברא באותות – אותיות, מילים. דוגמא לכך ניתן לראות בספר בראשית א':
"ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור" פסוק ג'
ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה" פסוק ה'
ויאמר אלוהים, תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו-ארץ, למינה" פסוק כ"ד
ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" פסוק כ"ו

העולם כולו נברא במילים. אלוהים יצר את העולם באמצעות המילים. מפסוק כ"ו  "ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" משתמע כי גם האדם התברך ביכולת היצירה, שכן נבראנו בצלמו ובדמותו של האלוהים.

כשאנו מדברים עם מכרים, לרוב, איננו מיחסים חשיבות למילים בהן אנו משתמשים. הרבה פעמים נמצא עצמנו אומרים "כואב לי הראש ולא ניראה לי שזה יעבור גם בעוד שלושה ימים", “הילד שלי כל הזמן בוכה, אני כבר לא יודעת מה לעשות", “אני כבר יותר מחודש מחפשת עבודה, בשום מקום לא רוצים אותי". במשפטים אלו אנו בעצם קובעים עובדה, יוצרים אותה באמצעות המילים שלנו:
“כואב לי הראש, לא ניראה לי שזה יעבור גם בעוד שלושה ימים" – נכון, כרגע כואב הראש, מדוע לקבוע שגם במשך השלושה ימים הקרובים הוא יכאב?
“הילד שלי כל הזמן בוכה, אני כבר לא יודעת מה לעשות" – הילד בוכה זהו מצב נתון. מדוע להחליט שאיננו יודעים מה לעשות בנידון? מדוע להרים ידים?
“אני כבר יותר מחודש מחפשת עבודה, בשום מקום לא רוצים אותי" – ברגע שאנו מחליטים שבשום מקום לא רוצים אותנו, אזי בשום מקום לא ירצו אותנו.

אולם שאלת השאלות היא מאיפה נובעת הרגשת השלילות? מאיפה מגיעות המחשבות השליליות?
עם השנים השימוש במילים הפך להיות שגרתי. כלומר, אנו לא מיחסים חשיבות למילים בהן אנו משתמשים וכך בעצם מחליפים להן את המשמעות. דוגמא יפה לכך ניתן לראות בביטוי "חבל על הזמן" בביטוי זה אנו משתמשים כרגע, במודע, במשמעות חיובית.
“אתה הולך לסרט הזה? חבל לך על הזמן!” במשפט זה אנו בעצם רואים כפל משמעות, האם הסרט טוב ומומלץ לראות אותו, או אולי זהו סרט גרוע, שחבל לבזבז את הזמן שלנו שם?
המודע שלנו מנתח את המשמעות לפי האדם שמסר אותה, לפי הבעות הפנים, לפי טון הקול שלו ועוד. אולם, כשמידע זה עובר לתת מודע שלנו, התת מודע שלנו לא יודע, כמו המודע, לפרש את המשמעויות השונות של הביטוי, אלא נותן לו את המשמעות של המילים: המילה "חבל" הינה מילה שלילית, ולכן, משמעות הביטוי היא שלילית.
שימו לב, בעוד שהמודע מסיק מסקנות ומנמק אותן, התת מודע מקבל את הרשמים שלנו והוא לא מתדיין איתנו עליהם ולא חולק עליהם. המחשבות שלנו, מתבצעות בחלק המודע, כל מה שאנו חושבים עליו שוקע למעמקי התת מודע שלנו.
התת מודע שלנו הוא הגורם לנו לפעול. הוא  בעצם מכיל את היצרים והדחפים של האדם (לפי פרוייד). תת המודע שלנו מורכב מסמלים אותם אנו אוספים במהלך חיינו, סמלים אשר לרוב מפורשים כמילים. ברגע שמגיע לתת מודע רעיון, הוא מתחיל להוציא מהכוח אל הפועל, וינסה להגשימו.

למילה יש כוח מאוד חזק, כוח המשפיע על המחשבה שלנו ועל חיינו בפרט. למילה יש כוח יצירה, השתמשו בכוח זה בצורה הנכונה וצרו לעצמכם את העולם לו אתם שואפים.

שליחות של החיים

שליחות של החיים
קורה לנו שאנו פוגשים אדם בחיים שלנו, אדם שבמקרה עבר לידנו ברחוב, שעזר לנו למצוא מקום שחיפשנו, אולי אפילו חבר שהיה חבר טוב לתקופה של שבוע, חודש, שנה או יותר. אדם ששינה לנו גישה בחיים. אנשים אלו הם בעצם שליחים.

כל אחד ואחת מאיתנו בעצם שליחים, שליחים שבעצם נמצאים כדי לשנות לנו או לאחרים משהו בחיים.

מה בעצם קורה במשפגש של "שליחים"? מה בעצם אנו מעבירים? האם אנו מקבלים משהו בתמורה? האם כל דבר שאנו מקבלים עלינו לקחת?

כל פגישה שלנו בחיים עם מכרים ואפילו עם אנשים שאיננו מכירים היא פגישה בה אנו מקבלים ומעבירים מסרים. מסרים אלו יכולים להיות בעלי השפעה טובה ורעה. הכל, בעצם, תלוי במצב הרוח של האדם איתו נפגשנו. כמה פעמים למשל קרה לכם שהגעתם לתחנת אוטובוס והנהג בדיוק התחל לסוע עם האוטובוס? מה בעצם קרה פה? אתם הגעתם עם אנרגיה של לחץ (כדי להגיע לאוטובוס) ונהג האוטובוס בעצמו לחוץ לעמוד בלוח הזמנים שלו העביר את אותה האנרגיה. אם הנהג היה מחכה בתחנה, ולא היה לחוץ, אלא רגוע, הייתם עולים על האוטובס עם אנרגיה של לחץ שבזכות הנהג היתה מומרת לארנגיה רגועה יותר. ככה בעצם עובד תהליך חילוף האנרגיות. הנהג פה הוא דוגמא, קטנה, לשליח שבעצם מעביר לנו מסר: תהיה לחוץ – כי אני נסעתי האוטובוס הבא יעבור יותר מאוחר, או תרגע – אני מחכה יש זמן לא אחרת.

כמו שראינו, אנו יכולים לקבל שני סוגים של אנרגיות, חיובית ושלילית. אולם סוג האנרגיה שנקבל תלוייה גם בנו, היא תלוייה בדרך בה אנו מתנהגים. אם לדוגמא אני אאחר לעבודה, התנהגתי בצורה חסרת אחריות, ומכאן שגם התגובה של המנהל תהיה תגובה של כעס (אנרגיה שלילית) שתשאיר בי תחושה רעה.

יכולים להיות מקרים בהם אנחנו ננהג בצורה נכונה וראויה, אולם הצד השני יחליט להוציא עלינו את האנרגיה השלילית שאגורה בו. כלומר, מקרים בהם סוג האנרגיה שנקבל לא תלויה בנו. במצב זה עלינו לדעת לשמור על האמונה שלנו בעצמנו, לדעת שבעצם כרגע אותו האדם נוהג כמו שנוהג מאחר והוא מצא אותנו כפתיון טוב לכעסים שלו. אל לנו "להחזיר" לאותו האדם. כניסה לחילוף אנרגיות עם אותו האדם בעצם תביא אותנו למצב בו אנו מאבדים את כל האנרגיה הטובה שלנו וסופגים את זו שהאחר שולח אלינו. כמו כן ישנם מקרים בהם אנו נעביר אנרגיה של כעס ושל לחץ לאדם אחר. במידה ואותו האדם יגיב לאותה האנרגיה בדרך שלילית, בעצם העצמנו את הכעס שלנו.

בכל קשר שלנו בחיים אנו בוחרים מה לקחת ומה להשאיר. מה שלקחנו איתנו הוא בעצם צידה לדרך שתלווה אותנו במשך כל היום ולפעמים גם לתקופות אחרות יותר. שימו לב לא לקחת איתכם לדרך דברים מיותרים.

 

אני אסיים את המאמר במילותיה של לאה נאור (מהשיר צידה לדרך):
"לא איכפת לי מה ארזת
ואת מה אתה אוהב
מה שבאמת חשוב
זה מה שיש לך בלב
שב לנוח, זרוק לרוח
את כל מה שמיותר
ועכשיו בלב בטוח
קח אתך מה שנשאר"

תנו מעצמכם לאחרים, ללא שאיפה לתמורה. התמורה לא צריכה להיות מידית או מוחשית, היא יכולה לעבור כאנרגיה שתמלא אתכם בשמחה ובאור, והיא שווה הכל!
שבוע נפלא.

אדית קמחזי

איך לשנות את החיים שאתה נותן לעצמך?

נכתב על ידי גיא פינלי.

אנו נפגשים עם החיים עם כל המערכות יחסים המורכבות, החוויות היומיות שלנו, עם התפניות הלא צפויות, אשר מאתגרים אותנו וגורמים לנו להוציא מעצמנו את התשובות הטובות ביותר.

ברגע שיש לנו תשובה סבירה ביד, אנחנו פועלים ומחכים לראות מה יקרה בכל סיטואציה, תהילך האתגר והתגובה חוזר שוב, עד שהמצב נפתר בעצמו בשבילנו, אם זה לטובה או לרעה.

הפואנטה, בעצם, היא שבכל רגע נתון אנו עושים מה שאנו יודעים. זה ניראה מובן מאיליו, אולם אם נבחן את הדברים מקרוב, במיוחד אם נשים  דגש לעובדה שאנו רוצים להתעלות ולמה שאנו מקבלים מהחיים, אנחנו נגלה משהו מאוד מעניין.

קראו את שלושת המשפטים הבאים:

  • לפני שתוכל לקבל משהו שונה מהחיים, אתה חייב  לעשות משהו שונה.
  • לפני שתוכל לעשות משהו שונה מהחיים שלך, אתה חייב לדעת משהו שונה.
  • לפני שתוכל לדעת משהו שונה על החיים שלך, אתה צריך קודם כל לחשוד ואז לאמת שנקודת המוצא שלך של הבנה היא שהביאה אותך למה שאתה שואף שתוכל לשנות.

הפרדתי את שלושת המשפטים מהרעיון המרכזי שלהם, אולם הם מאוד קשורים אחד לשני. כל רעיון מוביל לבא אחריו, וברגע שתחבר אותם ביחד הם יגלו לך סוד נפלא…

עכשיו בואו נהפוך את הסדר של הרעיונות האלו בכדי שנוכל לראות איך הם עובדים בצורה הפוכה:

  • עד שתדע משהו שונה, לא תוכל לעשות משהו שונה.
  • עד שתעשה משהו שונה, לא תקבל שום דבר שונה.
  • עד שבאמת תקבל משהו שונה מהחיים, לא תוכל לדעת מה הפסדת וכמה הרבה יש עוד כדי להבין ולהפנים.


לנסות לשנות משהו שקיבלת מהחיים מבלי, קודם כל, לשנות את מה שאתה יודע על החיים, זה כמו ללבוש בגדים יבשים על רטוביםואז לתהות לעצמך מדוע אתה עדיין רטוב…

צריך להפסיק לנסות ולשנות את מה שאתה מקבל לעצמך, אלא להתחיל לעבוד על מה שאתה נותן לעצמך.

זכור, החיים לא לקחו בחזרה את האושר ממך. נעצרת בחיים האמיתיים בגלל טבע לא נכון, שגרם לך לחשוב שמטרת החיים היא לסבול ושהכל קיים דכי לבודד את עצמנו מהעולם הקשה. ברגע שאנו לא מכחישים שהעולם הופך להיות יותר ויותר אכזר, אין גם הכחשה שאנו העולם. העולם האינדיבידואלי שלנו, וגם הגלובלי, לא יכולים להשתנות עד שהקשר בין מה שאנו חווים לבין מי שאנו יהיה מודע. ובשביל זה יש לנו צורך בידע חדש. ידע רוחני אינו מיסטורי או חיצוני לעולם. למעשה, ההבנה הרוחנית היא הידע  הכי חשוב והכי פרקטי שיש לאדם. זה מה שאנו יודעים על עצמנו, על מי שאנחנו באמת, מה שמראה את ערך החיים שלנו. האמת היא מה שאיננו יכולים להפריד מהתשובות שלנו, מהתגובות שלנו ומהתוצאות של התגובות שלנו. הם יכולים להיות אינדיבידואלים בתדירות ההופעה שלהם ובדרך התנהגותם, מאחר ולעיתים הם מופיעים בזמנים שונים. אבל הם בעצם דבר אחד. אנו כבר מכירים את הקונספט החשוב הזה, אבל המשמעות העמוקה שלו עדיין לא ברורה.

החיים מנסים להראות לנו דרך לימוד וניסיון שלהם שאנו צריכים אמיתות נכונות וחדשות. אמיתות אלו משרתים מקלט לאישיות שאינה משקיעה מאמץ בשביל לשמור בחוץ את מה שכואב ולהפנים את מה שבריא ועוזר.
הנה חמש דוגמאות המראות איך אמיתות אלו יכולות לעבוד בשבילך:

1.הפעולה החדשה שלך: בדוק איפה קראת לחולשה הפנימית שלך כוח פנימי, לדוגמא קריאה לחרדה פנימית – דאגה. התוצאה החדשה: סוף לבלבול והטעיה עצמית.

2.התשובה החדשה שלך: קח את האומץ להתקדם אפילו שאתה מפחד. הפעולה החדשה: האומץ לקחץ צעד, גם כשהו לא יציב, אחד אחר השני. התוצאה החדשה: חופש מחיים בפחד. מאחר ופחד לא יכול לחיות במקום בו חייה התובנה שיש לנו ערך.

3.התשובה החדשה: הסליחה הינה הבנה אנושית, המראה על הבנת הנסיבות, שאין הבדל בינך לבין בין השיח שלך. הפעולה החדשה שלך: התנהג לאותו האדם שתובנותיו נוגדות את שלך, כמו שהיית רוצה שיתנהגו אליך. התוצאה החדשה: כשתפסיק להעניש את האחרים על החולשות שלהם, תוכל להפסיק להעניש את עצמך על החולשות שלך.

4.התשובה החדשה: חמלה היא דרך מודעת להוספת הסבל של האחר, אפילו שניראה שזה מוריד את הסבל שלנו. הפעולה החדשה: תמיכה, תמוך באחרים בצורה רגשית ומנטלית כמה שאתה יכול. התוצאה החדשה שלך: הכלה פנימית נכונה של הסבל היא ניצוץ שאין סובל.

5.התשובה החדשה שלך: תקווה אמיתית היא עובדה שיש תמיד פתרון טוב יותר. הפעולה החדשה: תראה שבכל פעם שאתה מרגיש כאב או אכזבה, זה רק בגלל שאתה מתעקש להתעסק במה שלא עובד. שחרר את זה ולא תאבד כלום פרט לרעיון לא טוב. התוצאה החדשה: חיים חדשים שבהם לא מפחדים ממכשולים חיצוניים ופנימיים לאחר כישלון, יכולים להתקיים בהסכמה ללמוד.


עכשיו אתה מוזמן לכתוב מספר משפטים כאלו משל עצמך. אל תתיאש אם אינך מצליח בפעם הראשונה להעלות רעיונות חדשים משלך. יש הצלחה גדולה בניסיון שלך, מאחר ואפילו הניסיון להגיע לאמת חדשה זו אמת חדשה!

 

מרעיון לביצוע

מידי יום ויום עולים בראשינו רעיונות כאלו ואחרים. רעיונות על שינוי סגנון חיים, על התנסות חדשה, משהו הקשור לעבודה, ללימודים ועוד… מתי בפעם האחרונה ניסתם להוציא לפועל אחד מרעיונות אלו? האם החלק היוצר את הרעיונות בכם נותן ביטוי לחלק המבצע אותן?

כבני אדם אנו יצרנים. בכל דקה ודקה המוח שלנו מייצר רעיונות ומחשבות. רוב הרעיונות והמחשבות האלו נשמרות בתוכנו ולא מקבלות מענה. מדוע? מדוע אנו חושבים על שאפשר לעשות, וכשאנו מגיעים לשלב העשייה אנו דוחים אותה?

עלינו ללמוד לאזן בין הרעיון לביצוע, לדעת לתת לשניהם את החשיבות הנכונה ולהתחיל ליצור ולהוציא אל הפועל.

אציג פה מספר דרכים ועצות שיעזרו לכם לשלב בין שתי היכולות.

כשעולה לנו רעיון, עלינו לשאול מה המטרה אליה אני רוצה להגיע? האם הרעיון הזה הוא בעצם הדרך הנכונה כדי להגיע למטרה? או שאולי ישנן דרכים טובות יותר? אולי בעצם המטרה לא מצדיקה את הדרך? במידה ועניתם על שאלות אלו בחיוב, הרי שאתם יכולים לבצע את הרעיון. באם עניתם עליהן בשלילה, יכול להיות והמטרה אינה מצדיקה את הדרך.

אנו כל הזמן מיצרים ומיצרים רעיונות, ברגע שאנו מייצרים הרבה רעיונות המטרה יכולה ללכת לאיבוד. מקרה שכזה קורה ברגע שאנו קובעים לעצמנו מטרות ארוכות טווח. אין כל רע בקביעת מטרה ארוכת טווח, נסו לחלק את הדרך למטרה הגדולה למספר מטרות קטנות כדי שישמרו את העניין שלכם בדרך למטרה.

לאחר שהלטנו על המטרה עלינו להתמקד בה, ובדרך. להתמקד, משמעו לבדוק מהם הגורמים המפריעים ומהם הגורמים התורמים לנו בדרכנו. על מנת לעשות בדיקה זו אני ממליצה על שימוש בדף ועפרון. ערכו רשימה של דברים שתורמים ודברים שמפרעים. אל תמחקו דברים שהכנסתם לרשימה ולאחר מכם החלטתם כי אינם מתאימים. השאירו אותם שם. עברו על הרשימה מספר פעמים ושקלו טוב את כל מה שכתבתם בתוכה. מומלץ לעשות טבלה זו גם במשך הדרך, ולא רק בתחילתה. זאת על מנת לבדוק שאין עיכוב או עצירה וכדי להשתיק את התירוצים והביקורת העצמית שעלולים לצאת ממאחורי הוילון.

שימו לב כי בזמן הדרך להגיע למטרה יעלו בראשכם רעיונות נוספים. אל תזניחו רעינות אלו שכן הם ישארו בראש ויפריעו. כתבו אותם בפנקס קטן, ודעו שהם שם וניתנים לביצוע. אל תתפרסו על הרבה רעיונות והרבה עשייה שכן ככה אנו רק הולכים לאיבוד.

שיהיה בהצלחה!

אדית קמחזי

למצוא מחדש את מה שכבר שכחתם, ולעזוב את מה ששמרתם

אחד הדברים המדהימים שקורים כשאתה עובר דירה למשל, זה שאתה פתאום מוצא כל מיני דברים ששכחת שיש לך. אתה יכול למצוא מדליות שזכית בהן פעם באיזה תחרות, תעודת הוקרה, משחק מחשב או ספר שמאוד אהבת, תמונה שלך שכבר לא ראית הרבה זמן, ועוד המון דברים מעניינים. אתה גם מוצא הדברים, שיש לך המון זמן ואתה לא צריך, ולפעמים אתה אפילו מוצא את הכוח להיפרד מהם לשלום. במידה ואתה לא אספן כפייתי כמוני, או שיש לך אישה נהדרת כמו אשתי.

אז היום אני הולך לדבר על שני הדברים, דברים שאנחנו סוחבים איתנו הרבה זמן, ושאולי אנחנו כבר לא ממש צריכים, ודברים ששכחנו שיש לנו.

אני אתחיל בדברים ששכחנו. הרבה פעמים אנחנו שוכחים שיש לנו את זכות הבחירה איך להרגיש, אנחנו ששוכחים שיש לנו את הזכות לטעות, אנחנו שוכחים אייך לחייך. אנחנו שוכחים להגיד לאנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים, שאנחנו אוהבים ומעריכים אותם. אנחנו שוכחים לעשות אותו דבר בשביל עצמנו. אנחנו שוכחים שגם לנו מגיע ליהנות, אנחנו שוכחים למה אנחנו עושים מה שאנחנו עושים.

אני יכול להמשיך את הרשימה הזאת עוד הרבה, אבל רק לכתוב את המילים האלה גורם לי תחושה לא נוחה. הרבה פעמים אנחנו רוצים דברים שאין לנו, ואנחנו מרגישים תסכול מזה שאין לנו אותם, בין אם זה בן או בת זוג, כסף, מכונית, גוף בריא או כל דבר אחר. אבל מה עם הדברים שיש לנו ואנחנו שוכחים לגמרי ברגע שאנחנו מצפים לדבר אחר.

הרבה פעמים אני מרגיש שהאנשים מסביבי מחכים למשהו. קשה לי להסביר את זה אבל הם פשוט נראים קצת עצובים. נראים כמו אנשים שמחכים בתור בבית חולים, אפילו אם הם לא חולים. אבל אנחנו לא חייבים לחכות לשום דבר כדי להיות שמחים, או להרגיש טוב. לפעמים כל מה שצריך זה להקשיב לשיר נחמד. אני נוהג לאסוף את השירים שגורמים לי להרגיש טוב, ואז אני שומע אותם, אפילו אם אני רוחץ כלים או תולה כביסה. וזה כבר הופך את החיים שלי ליותר כייפיים.. לפעמים כל מה שצריך זה לצאת לטיול קטן ולנקות את הראש, לנסוע למקום חדש, לקרוא ספר, לראות סרט, לפגוש אנשים חדשים.

הרי למרות שהחשש שלנו שלא נפגע, גורם לנו לשאוף ליציבות, הנפש שלנו מתעוררת בשינויים. לכן אומרים כל כך הרבה, שכל דבר שנראה כמו משבר או בעיה, אפשר להסתכל עליו בקלות כאתגר או כהזדמנות. הרי הנפש תמצא את הכוח, המוח ימצא את הפתרון, הגוף יתחזק ויזרים את האדרנלין, וייתן לכם את האפשרות לעשות משהו באמת מדהים, משהו שישפר לכם את החיים.

בגלל זה לפעמים דווקא אנשים שהיו על סף פשיטת רגל או פשטו את הרגל, דווקא אנשים שחלו בסרטן, דווקא אנשים שאיבדו את יקיריהם, מוצאים את הכוח העצום להפוך לטובים יותר. ולעבור שינויים, שישפיעו באופן דרמתי וחיובי על החיים שלהם ושל הסובבים אותם. גם לכם זה יכול לקרות, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לרצות את זה, ולבחור בזה. ואתם לא חייבים לחכות שיקרה לכם משהו רע, כדי להתחיל וליהנות מהחיים ולנצל אותם.

אז תבחרו להרגיש יותר טוב, תבחרו לחייך יותר, תבחרו לתת מחמאות לאנשים, להגיד לחברים ולמשפחה שאתם אוהבים אותם. תבחרו ליהנות יותר, להיות אנרגטיים יותר, ולהיות שמחים יותר.

ומצד שני הגיע הזמן שתעזבו לפחות חלק מאותן מחשבות שלא מקדמות אתכם. מחשבות של פחד, של דאגה. מחשבות של "אני לא מספיק טוב", או "אני לא מסוגלת לעשות את זה". מחשבות כמו "אף אחד לא אוהב אותי". כל אותן מחשבות שיקריות, שמובילות במקום לשמחה ולפרודוקטיביות, לייאוש, ולאוזלת יד.

זה כבר מזמן ידוע, שיש אנשים עניים שמאושרים יותר מאנשים עשירים, יש אנשים חולים מאושרים יותר מאנשים בריאים, יש אנשים שהם בלי זוגיות, שמרגישים מוקפים באהב, מאנשים בקשר זוגי שסובלים מבדידות. זה הכל עניין של בחירות וצורת הסתכלות. תיהנו מהחיים, תנסו דברים חדשים, ותנו אמון בעצמכם. חיים נהדרים מחכים לכם ממש מתחת לאף.

בברכה שפי שפע

הכל מסביב בינוני

הכל מסביב בינוניני … מה אני בינוני מי אני

כשהתחלתי לחשוב על מה אני רוצה בדיוק לומר במאמר הזה, קפצו לי המון רעיונות נפלאים. ובכל זאת התקשיתי קצת לבחור כותרת למאמר. בסוף בחרתי לצטט-חצי לצטט את השיר הזה.

הרבה חכמים סינים זקנים, מורים, ומדריכים מדברים הרבה פעמים על החשיבות של לתרום לזולת ולעולם בכלל. הם מדברים על נושא של כולנו אותו חומר, כולנו אנרגיה, כולנו חלק מאותו יקום – אבל עד כמה אנחנו, אנשים שנמצאים בתוך תהליך יכולים באמת להבין את זה ולהתחבר לזה?

הנטייה שלנו הרבה פעמים נוטה להיות "אני… אני… אני…" ויש סיבה מאוד טובה לכך – אנחנו רואים דרך העיניים שלנו, שומעים הכול דרך האוזניים שלנו, מרגישים דרך הגוף שלנו וכמובן מודעים בעיקר ואולי אך ורק למחשבות שלנו. כל דבר שאנחנו חושבים או חשים, הוא פרשנות שאנחנו עושים לנתונים שמתקבלים דרך החושים שלנו. ואנחנו בונים את הפרשנות  על פי ניסיון העבר, האופי שלנו שפיתחנו במשך שנים והדברים שלמדנו.

ניקח דוגמה פשוטה יחסית לאייך שאנשים מסתכלים על דברים. ניקח לדוגמה שני אנשים, אחד שבתור ילד כלב נשך אותו, ואחד שכל החיים שלו היו לו כלבים והוא אוהב מאוד כלבים. עבור כל אחד מהם, בהתאם לחוויות שלו, כלב הוא דבר אחר לגמרי. בשביל האחד כלב הוא יצור מסוכן, שהוא לא מחבב, ומעדיף להשאיר אותו מחוץ לבית, ואצל השני הוא כמו בן משפחה כמעט. אם השניים יקימו שיחה על כלבים, השיחה יכולה להיות כרוכה באי הסכמה, כיוון שהאחד חושב למעשה שכלבים מסוכנים באופן כללי, והשני חושב שכלבים הם נהדרים.

למעשה אף אחד מהם אינו צודק ושניהם צודקים, ההבדל נובע מזה שלכל אחד מהם יש את הנקודת ראייה שלו. כל אחד מסתכל על ההסתכלות שלו את הכלבים כמפת המציאות של העולם.כיוון שכך "העולם" כל מי שטוען אחרת טועה במידת מה. זה אולי נשמע קצת מוקצן, אבל כך הם הדברים, אנחנו ללא הרף שופטים את הדברים לפי נקודת הראות שלנו, וככל שקורים דברים שנוגדים את הנקודת מבט הזאת בצורה יותר חזקה, אנחנו מגיבים אליהם בצורה יותר חזקה.

תחשבו כמה חזק אתם יכולים להתעצבן על מי שעקף אתכם בפראות בכביש, מי שעקף אתכם בתור, או מישהו שהעביר עליכם ביקורת כזו או אחרת. אתם יכולים להתעצבן באופן כזה שיהרוס לכם את כל היום. מצד שני אם אתם עושים את זה, עוקפים מישהו בכביש, חולקים ביקורת על מישהו, או עושים משהו אחר שעלול לפגוע באנשים אחרים, אתם הרבה פעמים תהיו הרבה יותר סלחניים לעצמכם. קל לנו להיות סלחניים לעצמנו כשאנחנו יודעים בדיוק מה חשבנו, אייך הרגשנו – מה גרם לנו לפעול באופן מסויים. זה הרבה יותר קשה להיות סלחניים לאחרים,  כשהוא עקף אותנו בכביש בלי שום סיבה נראית לעין, כשיכול להיות שהוא היה בדרך לבית החולים עם אשתו שסובלת מצירי לידה.

בנוסף לזה יש לכל אחד מאיתנו את המנגנון הנהדר של יצירת המציאות. זהו מנגנון די מדהים – אתה רואה משהו שלא לגמרי מסתדר לך, אז אתה מתאים את המחשבות שלך ואת התפיסה שלך כך שהוא יתאים למפת העולם שלך.  הדוגמה שנתנו מקודם אם אנשי הכלבים היא דוגמה טובה, בואו נניח לשנייה שהיו להם אותן התנסויות באופן הפוך ובזמנים שונים כלומר נניח שכשאוהב הכלבים היה כבר בן 12, נשך אותו כלב. אחרי שנים שהוא אוהב כלבים וניגש אליהם, הוא יכול לחשוב משהו בסגנון "כנראה שהפחדתי אותו, אולי הוא מפחד מאנשים מאיזושהי סיבה". התמונת עולם שלו תישאר די דומה בגלל שאפילו באירוע "טרגי" הוא לא ימצא בזה הוכחה שמשהו לא בסדר. מהצד השני גם אם לזה שמפחד מכלבים, יצא כעבור שנים לפגוש מישהי שיש לה גור חמוד ומתוק של כלבים. עדיין יש אפשרות סבירה שהוא ימשיך לחשוב, שאולי הגור הזה חמוד, אבל באופן כללי כלבים הם מסוכנים, אז אני לא אכניס בחיים כלב הביתה.

בהתאם לכל זה, מאוד ברורה ההסתכלות הזאת של "אני"  אז למה יש בכלל חשיבות לשנות אותה? ובכן – למרות שהאני שלנו נראה לפעמים כאילו הוא רק בתוך הגוף שלנו, ובתוך המחשבות שלנו, אז למרות שזה לכאורה נכון – צריך לשים לב ולזכור כמה הוא מושפע חזק ממה שקורה מסביב. אם אני אלך לאדם ואגיד לו משהו מכעיס או מעליב, כמו "ואוו ממש השמנת בחגים!" קרוב לודאי שאני אהרוס לו את שארית היום, אפילו אם אני אחרי זה אעזוב את האזור שלו, המחשבה תישאר לו בראש, ולמרות שהמחשבות שלו והתפיסה שלו הן אלה שיוצרות את ההרגשה הרעה, אני במקרה הזה אהיה הטריגר שהוביל להרגשה הזאת.

אני אתן לכם דוגמה לכמה האני שלכם תלוי בסביבה שלו. תחשבו שעכשיו אתם עוברים באופן מידי לאתר נופש המדהים ביותר בעולם, כשיש לכם שבוע של הכול כולל הכול, בו תקבלו שירות של מלכים, ולמעשה תקבלו אפילו כסף על זה שאתם נמצאים שם. לא משנה מה המצב שלכם עכשיו, אם זה היה קורה לכם (מה שמאוד היה משמח אותי באופן אישי) לא משנה מה מצב הרוח שלכם עכשיו, הוא היה משתנה באופן דראסטי לחיוב.

כן – לסביבה שלנו יש המון השפעה. ואנחנו יכולים לנסות לשנות אותה, או לשנות את הדרך שאנחנו מסתכלים על דברים. אבל זה יכול להיות לא קל, אם אנחנו מתעקשים להסתכל על עצמנו כמרכז.

אז למה שלא ננסה משהו אחר, בואו ננסה להתייחס לכל מי שאנחנו רואים, שומעים, מדברים איתו כחלק מאיתנו, אם יש לו השפעה על אייך שאנחנו מרגישים, אז הוא חלק מאיתנו. אם מישהו הוא ממש שלילי, בואו נשתדל להתרחק ממנו, אם מיהו הוא חיובי לנו, נשתדל לקרב אותו. בואו נדאג שהאנשים מסביבנו ירגישו יותר טוב, בואו נשים לב מה קורה להם, נעזור להם, נעזר בהם. בואו ננסה לתפוס גם את האחר כבעל רגשות, רצונות, ומחשבות משלו.  נבין שאנחנו חלק מהעולם שלו.

תעבדו לפי העיקרון הזה:

אם אתם רוצים שיחמיאו לכם – תעריכו אחרים מסביבכם ותחמיאו להם.
אם אתם רוצים שיבינו אתכם יותר – נסו להבין יותר אחרים.
אם אתם רוצים שיאהבו  אתכם יותר – תביעו יותר אהבה לאנשים מסביבכם.
ופשוט  תחשבו ותאמרו דברים טובים יותר על האנשים מסביבכם.

אני מבטיח לכם שההשפעה תהיה אדירה.

עכשיו אתם כבר בוודאי יודעים למה בחרתי בכותרת הזאת למאמר.  ביננוניות מסביב מובילה לבינוניות בעצמנו, זה מה שאנחנו קולטים ומכניסים אלינו. תתחילו לחשוב על אייך למנף את עצמכם ואת סביבתכם ביחד אתכם. בדיוק באותו אופן שהייתם רוצים בית שיהיה לכם נעים, תדאגו למקום שבו אתם נמצאים ולאנשים מסביבכם.

בברכה שפי שפע

לחשוב טוב ,לדבר טוב, לעשות טוב ולצפות לטוב

בואו נעשה תרגיל מסוים. קחו לכם דקה, ותנסו לדמיין את הפעם האחרונה שהרגשתם ממש טוב, תנסו לרשום לעצמכם אייך הרגשתם, איפה הרגשתם את זה בגוף, מה הייתה הסיטואציה וכל פרט אחר שעולה לכם בראש. עכשיו עשו אותו דבר בשביל הפעם האחרונה שהרגשתם ממש רע, כתבו אייך הרגשתם, איפה הרגשתם את זה בגוף, מחשבות – הכול…

עכשיו תעיפו מבט בתקרה, ותראו אם אתם רואים משהו מיוחד. יש אנשים שיראו סימן כלשהו בתקרה, אבל יכול להיות שאתם לא, על תדאגו על זה.

עכשיו שימו לב להבדלים בין שתי החוויות, מה היה יותר קל לכם לדמיין, איפה היו יותר פרטים, איפה היה לכם קל יותר להיזכר בתחושה, ובמצב הגופני שלכם .

לרוב האנשים שנותנים לעשות את התרגיל הזה, קל הרבה יותר להיזכר ולהיכנס לפרטים בהרגשה הלא טובה, הלא נעימה. קל לנו להיזכר בתחושות של פחד ואכזבה.אפשר לנחש שבאופן כללי אנחנו חווים יותר תחושות לא נעימות מאשר נעימות, למרות שדי עצוב לחשוב על זה, כך. אבל מאחורי זה יש עובדה עוד יותר מעניינת, רובנו מונעים הרבה יותר חזק על ידיד פחד מתחושות שליליות, מאשר מוטיבציה, מהרצון להרגיש רגשות חיוביים. אני אחזור על זה – רובנו מונעים חזק יותר על ידי פחד מדברים רעים שיקרו לנו, או תחושות לא נעימות שנרגיש, מאשר האפשרות שדבר טוב יקרה לנו, או שנזכה להרגיש שמחים יותר.

קחו לדוגמה את הנושא של עבודה, הרבה יותר אנשים הולכים לעבודה בגלל שהם צריכים להרוויח כסף, ופוחדים שלא יהיה להם כסף, מאשר אנשים שנהנים מהעבודה שלהם. עוד דוגמה זה טיפול, הרבה יותר אנשים הולכים לטיפולים מסוגים שונים, כי הם חשים כאב, מאשר אלה המחפשים להרגיש יותר טוב. ויש עוד הרבה דוגמאות, שמצביעים על העובדה הפשוטה, שמה שמניע אנשים בדרך כלל זה החשש מסבל, ולא השאיפה לטוב יותר.

הצורת הסתכלות הזאת משפיעה בהמון מקומות. קחו למשל את ה comfort zone. אנשים מפחדים לנסות דברים שונים, כדי לא לערער את ה comfort zone שלהם. טוב רע מוכר מטוב לא מוכר. או את הדרך שבה אנחנו מתייחסים לדברים משמחים וטובים בחיים שלנו, שאנחנו הרבה פעמים מתביישים להראות אותם או להתגאות בהם. או את זה שכל כך קשה לנו לקבל מחמאות או להרגיש שאנחנו ברי מזל. ואלי הדוגמה המוכרת מכל, זה שאנחנו לא מציבים לעצמנו מטרות חיוביות, או מפחדים להתחייב לדברים, רק כדי להימנע מהאכזבה בכך שלא נעמוד בהם.

עכשיו, אם אתם כבר מכירים את כל הנושא של חוק המשיכה, אתם יודעים שבשביל להכניס לחיינו יותר טוב, אנחנו צריכים להיות ממוקדים בדברים הטובים, העניין הוא שזה יכול להיות אתגר לא פשוט, לאדם שמאוד רגיל לחשוב מחשבות לא טובות, שרגיל להתלונן על דברים, ושמוקף באנשים דומים לו. בנוסף לכך כל שינוי לוקח זמן מסוים, ולוקח זמן עד שאנחנו מצליחים באמת לתכנת את התת מודע שלנו, כך שנוכל באמת לגרום שינוי. וכיוון שכל התהליך הזה, כולל התרחקות לא פשוטה מה comfort zone לפעמים אנחנו עוזבים את התהליך הרבה לפני שאנחנו מתחילים לראות את הפרות.

חשוב מאוד לזכור שאת המצב שאנחנו נמצאים בו, את הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם – אלה דברים שאנחנו יצרנו, דברים שאנחנו משכנו לתוך החיים שלנו. ואחרי שהקפנו את עצמנו בדברים האלה, והתרגלנו אליהם במשך זמן כה רב, השינוי יכול להיות לא פשוט.

הדרך לשנות את פני הדברים למרות כל הקשיים האלה, היא להתחיל לעבוד על הדרך שבה אנחנו יוצרים את המציאות שלנו. נתחיל במחשבות שלנו – לחשוב טוב. מה זה לחשוב טוב, ובכן, במילים פשוטות הכוונה היא להתאמן ולחשוב רק מחשבות שגורמות לנו הרגשה טובה.

מחשבות כמו "אין לי מספיק כסף", "אני עצלן מידי", "אין לי זמן לזה…" הן כולן מחשבות שגורמות לנו להרגיש רע, שמורידות לנו מוטיבציה, ומובילות ליאוש ולחוסר מעש. מחשבות בעלות אופי דומה יכולות להיווצר אצלנו מהסתכלות בחדשות, מקריאה של חדשות רעות בעיתן, מהקשבה לאנשים בעלי הסתכלות שליליים על העולם. הרבה אנשים אומרים, "אבל זאת האמת, ככה החיים שלי" ובכן אולי זה נראה כך, אבל החיים שלנו הם דינמיים, אנחנו ישויות דינמויות, אי לכך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו ולשנות את החיים שלנו, והרבה תלוי באייך אנחנו חושבים על דברים. אם אתם בוחרים לחשוב קונסטרוקטיבית על הדברים, באופן שהמחשבות שלכם יהיו יותר שמחות, יותר טובות ויותר פרודוקטיביות, תוך זמן קצר תוכלו לשנות את ההרגשה שלכם, ואת ההתנסויות שלכם. במקום לחשוב למשל על חופשה שרציתם לצאת אליהם, מחשבה שאין לכם מספיק כסף לצאת אליה, אפשר להחליף זאת במחשבה של, "כרגע אני בוחר שלא להשקיע בכך כסף, אבל אני אפעל על מנת שאני אוכל לעשות זאת, ואני אעשה זאת בעתיד הלא רחוק". במקום להגיד "אני עצלן מידי מכדי להתאמן, חישבו, "אני אפנה את הזמן ואשקיע את מיטב מרצי על מנת להתאמן ולהיכנס לכושר. במקום לחשוב "אין לי זמן לזה", אפשר לחשוב "אייך אני יכול לפנות יותר זמן לזה". צורת החשיבה הזאת מעודדת לפעולה, ופותחת דלת לתת מודע שלכם, על מנת שיצוצו לכם יותר רעיונות, ותגלו יותר דרכים להשיג את הדברים. לפעמים אנשים מרגישים בהתחלה שהם משקרים לעצמם, אבל בדרך כלל תוך זמן לא רב, ה"שקר" לכאורה הופך למציאות, מה שהופך את המחשבה שהתחילה את התהליך לתחזית שהתקיימה.

לחשוב טוב זה נהדר, אבל אם יש דבר שיקדם אתכם עוד יותר ויעזור להפוך את המחשבות למעשים זה לדבר טוב. יש לי חבר שהיה נוהג להתלונן כל פעם שהיה יורד גשם, והוא לא היה יכול לתלות כביסה. אחרי שהוא למד על החשיבות של לדבר טוב, ומאז כל פעם שהוא שומע שהולך להיות שמש הוא אומר "איזה יופי – אני אוכל לעשות כביסה", ואם יש גשם "נהדר, אני חושב שאני אתכרבל היום עם חברה שלי עם ספל שוקו חם" החשיבות האמיתית של הדברים היא, שכשאנחנו אומרים אותם לאחרים אנחנו גם שומעים אותם, וגם אותם אנשים שאנחנו מדברים איתם שומעים אותם. למשל אם אני בא לידידה שלי ואומר לה, "ראינו סרט מדהים אתמול" אני מעצים את החוויה אצלי, אבל גם מעורר אצלה טריגר, לעשות משהו דומה כדי לחוות חוויה דומה. או אם אני אומר משהו כמו "איזה כייף עוד מעט מגיע פורים" שוב אני יוצר תחושה טובה אצל אנשים אחרים, ומעצים את ההרגשה אצלי" כתוצאה מזה אני גם גורם לאנשים להתייחס אלי כאדם חיובי, וברגע שאנשים מתייחסים אלי באופן הזה, אז נחשו מה – אני הופך בעצמי להיות אדם יותר חיובי.

כמו כן אין כמו מחמאה, או אמירה טובה, כדי לגרום לאנשים להרגיש יותר טוב ולעודד אותם לפעולה. קחו למשל מנהל חנות, שאומר למוכר שלו, "אתה חייב למכור יותר מוצרים, אני ממש מאוכזב מהכמויות שמכרת בשבוע האחרון". לעומת "אני מאוד מרוצה מהעבודה העקבית והמסורה שלך, ואני רואה שהלקוחות שאתה משרת אותם מאוד מרוצים מהשירות שאתה נותן להם, אין ספק שככל שתתמקצע יותר באייך שאתה עושה את המכירות תוכל להגיע לכמות מכירות מכובדת עוד יותר".

דיבור טוב באופן עקבי ושותף, עושה פלאים בחוויה היום יומית, וכשאתם אומרים שאתם עושים משהו מקבלים פידבקים חיוביים מהסביבה, גדלים הסיכויים שתתמידו ותתקדמו בעשייה שלכם.

הדבר הבא הוא לעשות טוב, והוא בא באופן די ישיר מלחשוב טוב, ולדבר טוב. אם אתה חושב לעצמך "אני אלמד טוב ואצליח במבחן הזה", ואתה אומר לאנשים אחרים "אני הולך להשקיע ולהצליח במבחן הזה", תהיה לך המוטיבציה, הרצון והמחויבות לעשות זאת., ככל שתחשוב את זה יותר ותאמר את זה יותר, אתה תראה שאתה תרגיש צורך לעשות זאת. מה שיוביל לישיבה ולעשייה. עשיית טוב, בהתאם למה שאנחנו חושבים ואומרים, היא בעצם הצעד של הבאה של החזון שלנו למימוש. וככל שאנחנו מתרגלים ומשתדלים לעשות יותר טוב, יותר ביעילות ויותר מוקדם, אנחנו הופכים לאנשים יותר אפקטיביים, שמתקדמים בצעדי ענק לכיוון המטרות שלהם. אחת הטכניקות הכי טובות, לעשות טוב היא "לאכול צפרדע על הבוקר", מאחורי האמירה הזאת יש את המחשבה, שאם היינו אוכלים צפרדע על הבוקר, כל דבר אחר היה נראה הרבה יותר פשוט, ואם לפנות לכיוון מעשי של הדברים, אז זה לקום בבוקר ולעשות דבר ראשון את אותו דבר אפקטיבי שהכי פחות בא לנו לעשות. כשמתרגלים לעשות את זה כך, כל השאר הופך להיות הרבה יותר קל, וכיוון שבדר"כ כלל אותה "צפרדע"
היא דבר שבאמת מקדם אותנו, אז אחרי שאנחנו אוכלים את הצפרדע, אנחנו כבר הרבה יותר קרובים להשגת המטרות שלנו, לעומת כל דבר אחר שהיינו עושים. בואו נניח למשל שאתם רוצים להכנס לכושר. ובשביל זה אתם מגיעים למסקנה שאתם צריכים להתאמן כל יום מה שנחשב בעינכם קשה מאוד, ולאכול בריא, שזה מאתגר, אבל הרבה פחות. . אם הדבר הראשון שתעשו כל בוקר, בין אם מתחשק לכם ובין אם לא הוא להתאמן. אז אחרי זה יהיה לכם יותר קל לאכול נכון. בנוסף לזה, להשתדל לעשות דברים טוב, ולהיות גאים במה שאתם עושים, אפילו אם זה דבר פשוט יחסית, כמו לזרוק את הפח, או לקפל כביסה. ברגע שאתם מתרגלים לעשות את הדברים בצורה טובה מדויקת ויעילה, אתם מרגישים מרוצים יותר מעצמכם, ואתם משיגים הרבה יותר תועלת בעשייה שלכם.

ולבסוף יש את הנושא של לצפות לטוב. שזה ביסודו אותו דבר כמו לחשוב טוב, אבל לא רק על עצמכם פנימה, אלה כלפי אנשים סביבכם, כלפי דברים שיקרו בעתיד הקרוב או הרחוק.

ככל שאתם מצפים לטוב, ומכינים את עצמכם לקבלו, אתם נפתחים יותר לאפשרות שהוא יקרה, ואתם מאפשרים לו להיכנס לחייכם. אם נניח אתם מחפשים בנן זוג או בת זוג, ואתם פותחים את עצמכם לאפשרות לפגוש מישהו נהדר, זה כבר יגרום לכם לראות את הטוב יותר באנשים שאתם נפגשים איתם, זה יגרום לכם לדבר יותר עם אנשים. באופן הזה גם אם יקח לכם זמן מסוים למצוא מישהו או מישהי שבאמת מוצאים חן בעינכם, הציפיה לטוב דואגת שלא תתיאשו מהחיפוש, והופכת את כל הנושא ליותר כייף. ובכלל החיים הרבה יותר כיפיים כשמסתכלים על הטוב. קשה לנות מסרט, כשאתה מבקר סרטים, או ממסעדה כשאתה מבקר מסעדות.

אז זהו לגבי המאמר הזה, אשמח לשמוע תגובות, המשיכו לעבוד על ההתפתחות האישית שלכם, ועל ההתקדמות האישית שלכם, והמשיכו להעצים את ההתנסויות החיוביות בחייכם.

בברכה שפי שפע

הצהרות חיוביות

לראשונה ששמעתי על הצהרות חיוביות, שאלתי את עצמי "לשם מה?" "כיצד הצהרה חיובית יכולה לסייע לי?"
להצהרות החיוביות קוראים באנגלית affirmations ואם נסתכל על משפט מעניין (באנגלית) נגלה משהו מאוד מעניין:
To affirm means “to make firm”   כלומר, להצהיר משמעו להפוך למוצק, לחזק.
 
ברגע שאנו מצהירים על משהו, אנו בעצם יוצרים משהו חזק. הצהרה חיובית חזקה מצביעה על כך כי משהו כבר קיים! אם זה הרצון ואם זאת המודעות שזוהי דרכנו.
 
אז הנה מספר "כללים ראשוניים" (כי כל אחד יפתח את שלו עם הזמן):
  1. הצהרה חיובית צריכה להיות תמיד בזמן הווה. כלומר, ההסתכלות צריכה להיות כאילו והדבר כבר קיים במציאות, או שאולי כדאי להוריד את המילה כאילו? לדוגמא: אל תגידו "אני אמצא עבודה טובה" הגידו "יש לי עכשיו עבודה נהדרת".
  2. את ההצהרות החיוביות יש לבטא בדרך החיובית ביותר. הצהירו רק על מה שהינכם רוצים, ולא על מה שאינכם רוצים. לדוגמא: אל תאמר "אני כבר לא מאחר לעבודה וכבר לא רע לי שם" אמור "אני מגיע לעבודה בזמן, ונהנה מכל יום עבודה".
  3. מומלץ שההצהרה החיובית תהיה קצרה ופשוטה, מאחר וככה היא יותר אפקטיבית. ההצהרות הארוכות מאבדות את האימפקט הרגשי והופכות להיות יותר מידי מנטאליות.
  4. חשוב מאוד שההצהרה החיובית תתאים לך. לכן, יש לבחור בהצהרות חיוביות המתאימות לך. הצהרה חיובית של החבר לעבודה, אינה ההצהרה החיובית שלך.
  5. ההצהרה החיובית הינה יצירה של משהו חדש. שימו לב שבהצהרה החיובית איננו מנסים לחדש או לשנות את הקיים, אלא להמשיך ממנו.
  6. חזרו על ההצהרות החיוביות שלכם במשך 10 דקות כל יום, אקט זה יכול לעשות שינוי מהותי בחייכם.
 
יש לציין שמילת המפתח פה היא אמונה. צרו תחושה של אמונה בהצהרות החיוביות שלכם, האמינו שהן אכן יכולות להיות המציאות שלכם. הניחו את הספקות והחששות בצד. את כל האנרגיה שהייתם משקיעים באותם ספקות וחששות, השקיעו בהצהרות החיוביות שלכם. כשתעשו זאת תגלו שאותה האנרגיה שגרמה לעייפות ותשישות הופכת לאנרגיה קלילה.
 
נכתב על ידי אדית קמחזי