Home » כללי

כללי

איך מסלקים מחשבות שליליות?

השבוע ניגש אלי ידיד, לאחר שקרא את הספר הסוד. הוא שאל אותי "איך את מצליחה להתנהל על פי הסוד?" בהתחלה לא ממש הבנתי מה הבעיה, שכן התנהלות בחיי היום יום לפי הסוד הינה דרך חיים. הוא ניסה להבהיר את עצמו ואמר שקשה לו כל הזמן לחשוב מחשבות חיוביות, שתמיד עולות לו גם כאלו שליליות.

זוהי אכן שאלה שחוזרת על עצמה הרבה בקרב האנשים שרק עתה מכירים את הסוד, ואפילו כאלו שכבר עובדים איתו שנים. "איך לסלק מחשבות שליליות?"

ישנן הרבה דרכים לסילוק מחשבות שליליות, אני אציג פה דרך אחת שהיא דרך שניתנת לפיתוח עצמי על ידי כל אחד ואחד. כך שכל אחד יוכל להתאימה לעצמו. זוהי לא דרך שאני המצאתי, היא קיימת זה כבר הרבה שנים. פעם אמנים נהגו להשתמש בה על מנת לכתוב, להלחין ולצייר. לכן מצאתי לנכון להציג אותה כדרך שיכולה להוביל כל אחד מאיתנו לשביל הנכון לו.

קצת הסטוריה:

בצרפת, בשנת 1919 האמנים אנדרה ברטון (Andre Breton) ופיליפ סופול (Philippe Soupault) הנהיגו את התרבות ה"אוטומטית" (האוטומטיזם). הם דיברו על כתיבה אוטומתית, ללא מחשבה על המילה, כלומר, המילה יוצאת לבד, כותבים מה שהיד כותבת. כמו הכתיבה האוטומטית כך גם הציור והנגינה. אנדרה ברטון באחד מכתביו כתב כי יש לקחת עפרון וניר ואסור לחשוב על מה שאנחנו רוצים לכתוב, פשוט לכתוב. על מנת שזה ינחיל הצלחה, יש לכתוב לפני השינה או בדיוק ברגע בו מתעוררים מהשינה, המילים יגיעו לבד.

אכן התיאוריה שלהם מעניינת. שכן אם היתה לנו היכולת לכתוב בזמן השינה, ולתעד את כל החלומות שלנו, היינו מגלים הרבה על עצמנו. אולם, רובנו לא זוכרים את החלומות שלנו, ובמידה וכן הרבה פרטים מהחלום נשכחים בדרך. החלומות שלנו הם בעצם סמלים שאנו אוגרים במהלך החיים שלנו. במשך שעות היום, מה שמנתב אותנו זה השכל. מה שהעינים רואות, מה שהאוזניים שומעות, ומה שהראש חושב. כלומר השכל, המוח הוא מיצר המחשבה. המחשבה והמילים אינם מגיעות ממקום טהור. ופה בעצם מגיע רעיון הכתיבה האוטומטית. שעת העייפות לפני השינה ושעת ההתעוררות בבוקר, הן שעות בהם הראש שלנו חושב טהור, בהן הוא מעבד את הסמלים שהוא מקבל במשך היום. כמה פעמים קרה לכם שהתעוררתם בבוקר עם משפט או שיר שהתנגן לכם בראש?

כשאותו הידיד פנה אלי עם השאלה "איך מסלקים מחשבות שליליות?" שאלתי אותו מה הוא עושה כדי לסלק אותן? הוא ענה לי שהוא פשוט ממציא מחשבה חדשה טובה. אבל האם מחשבה זו היא טהורה? האם זה אכן מה שהוא מאמין בו? או שאולי ההצטברות של המחשבות מהימים הקודמים עדיין מעיקה עליו?

הרעיון בכתיבה הוא שבשעות הבוקר (ובערב, מי שיש לו הרבה חלומות, זה מומלץ) לפני שאנו הולכים לעבודה, ללימודים או בכלל מתחילים יום חדש, נרוקן את הראש, את כל המחשבות שצברנו בתוכו. הכתיבה בצורה אוטומטית, ללא מחשבה על מה שכותבים בעצם מרוקנת את כל העומס, ומשאירה אותנו ללא מחשבות תורדניות.

מה כותבים?

כל מה שעולה בראש, מוציאים הכל החוצה, באיזה צורה שרוצים. אם זה רק מילים, אם זה משפטים, סיפור, אפילו את החלום של הלילה. לא משנה באיזה סדר, אפשרי לרוחב לאורך, איך שניראה לכם לנכון, תזרמו עם הכתיבה.

מה עושים עם מה שכתבנו?

מנסים לקרוא לראות מה כתבתם בפנים, אולי תעלו על רעיונות חדשים שיובילו אתכם בחיים, אולי תגלו שם תחושות ורגשות שלכם שחסמתם. מתי לקרוא וכמה? זה כבר תלוי בכם. אני לא ממליצה לקרוא ישר לאחר הכתיבה, אבל פה הבחירה היא שלכם. יש אנשים שמוצאים במה שכתבו כל מיני פנים שלהם, האדם העצבני, השמח, המאושר, הפחדן ועוד… וברגע שהם קוראים את שכתבו הם מנסים ליצור דיאלוג בין האנשים ולהכיר בעצם את הצדדים האלו ומאיפה נבעו. כמו שאמרתי יש הרבה דרכים, ואתם מכירים את עצמכם בצורה הטובה ביותר כדי לבחור או לגלות דרך שתתאים לכם.

לפני הכתיבה, זכרו שבפעמים הראשונות זה לא קל לכתוב, או בכלל למצוא מה לכתוב. עצמו את העינים, ונסו לתת ליד לכתוב לבד, כתבו כל מה שעולה לכם בראש, הגבילו את עצמכם לשני עמודים, לא פחות. יש שיעדיפו לצייר, או לעבוד עם כלי נגינה בשעות אלו.

בהצלחה,

אדית

מה לאהבה ולחוק המשיכה?

אנו חיים בתקופה בה כמעט ולא ניתן לרפרף במדריכים לשיפור עצמי מבלי להיתקל לפחות פעם אחת בביטוי "חוקי היקום" או בביטוי דומה. לפעמים נותנים המדריכים האלה עצה טובה כיצד ליישם את חוקי היקום בחיי היומיום. אבל בדרך כלל, המידע שניתקל בו יהיה מורכב מידי מכדי להתחיל ליישם אותו מיידית. במקרים אחרים, יימסר המידע על ידי אנשים שאינם ממש בקיאים בנושא ומספקים מידע חלקי בלבד.
למשל, "מומחים" רבים מתמקדים ב- "חוק המשיכה" בלבד, מבלי להתייחס כלל לעקרונות רוחניים חשובים אחרים. ישנם תנאים מסוימים המאפשרים את יישומו של חוק המשיכה, ובאחד מהם נתמקד בהמשך כתבה זו – חוק האהבה.
 
כתוצאה מכך שרוב המומחים אינם מתייחסים לחוקי היקום האחרים מלבד חוק המשיכה, רוב האנשים לא מצליחים "למשוך" לחייהם את מה שהיו רוצים. למה זה קורה, על אף זמינותו של המידע הרב המציף את האינטרנט?
 
ישנן שתי סיבות: הראשונה – יותר מידי מידע. האחד מדבר על 12 חוקים, האחר על 7 חוקים. רוב האנשים כבר לא יודעים מה נכון ומה לא… לכן, הם בדרך כלל לא נוקטים כל פעולה.
השנייה – מעט מידי מידע. במקרה אחד, המידע אינו מדויק מספיק, ובמקרה האחר המידע מדויק, אך אינו מקיף די הצורך.
 
אם כך נשאלת השאלה: האם ישנם חוקים נוספים מלבד חוק המשיכה? והתשובה היא: כן!!
החוכמה היא לדעת להתמקד רק בכמה חוקים עיקריים, וכך להשאיר את הדברים פשוטים. חוק המשיכה הוא אחד החוקים המרכזיים, אך קיים חוק נוסף שבלעדיו חוק המשיכה לא יוכל לעבוד – חוק האהבה.
אולי אתם שואלים עכשיו: "למה הכוונה – לדרך שבה אני אוהב את בת הזוג שלי? האם אני לא מאהב נלהב מספיק ?!?"
לפני שתמשיכו להיסחף בדמיונכם – אין הכוונה לסוג כזה של אהבה. הכוונה כאן היא לחוק של היקום, ומשחק האהבה של היקום שונה לגמרי ממשחק האהבה שאנו רגילים לו.
הכוונה לאהבה שהינה אבן הפינה של כל מה שקיים – זהו המצב האנרגטי המאוזן ביותר: מצב של שקט ושלוות נפש. כי היקום כולו הוא אהבה.
 
לחוק האהבה פנים רבות. אהבה היא קבלה של מי שאתה, וקבלתם של אחרים. אהבה אינה תלויה בדבר, ולא מציבה תנאים. האהבה היא חופש – חופש להיות מי שאתה באמת, ולא מה שאחרים מצפים ממך להיות. אהבה היא החופש של כל אדם להיות מי שהוא, ולא מי שאתה מצפה שיהיה. אהבה היא לעולם לא לכפות דבר על אדם.
 
רוב האנשים שוכחים את מהות חוק האהבה במהלך חייהם. הם עושים את מה שתמיד עשו, חושבים את המחשבות שתמיד חשבו, ולכן הם נשארים בדיוק באותו המקום. ועדיין, הם לא זזים ממקומם, כאילו היו מכורים. למה זה קורה? כיון שהם נרתעים מתגובת הסביבה. הם מרשים לאנשים אחרים לנהל את חייהם במקומם. אותם 'אחרים' עשויים להיות הורים, חברים, עמיתים לעבודה, החבר'ה, החותנת, והרשימה נמשכת…
שלא במודע, רוב האנשים חיים את חייהם בהתאם לנורמות חיצוניות, מבלי לתת ביטוי לייחודיות שלהם ומבלי לחיות את החיים שבאמת רצו – חיים של הגשמה עצמית ואושר.
למעשה, רוב האנשים מאפשרים לאחרים להיות השוטרים של חייהם. וברגע שמישהו חורג מהנורמות המקובלות, מייד מופנים כלפיו חיצי ביקורת או לעג, כדי שיחזור לעמוד בשורה ליד כולם.
 
האם זוהי צורת חיים שיכולה להיתפס כמאוזנת? האם זהו הביטוי הקיומי לחוק האהבה? האם יש סיכוי שחוק המשיכה יעבוד בחייך, כשאינך מרשה לעצמך לחיות כמו שבאמת היית רוצה לחיות?
אתה יכול להמשיך לשבת במקומך, לצפות שוב ושוב בסרט "הסוד", ולחכות לסכום כסף דמיוני שפתאום "ייפול" לחשבון הבנק שלך. זה עומד לקחת זמן…
האלטרנטיבה היא לחולל שינוי בחייך כבר עכשיו. עליך ליישם את חוק האהבה כדי להכשיר את הקרקע לחוק המשיכה. זהו התנאי המוקדם לכך שחוק המשיכה יפעל.
היקום הוא שלם, וחוקי היקום משולבים זה בזה. זוהי מערכת סגורה. ידע בדבר חוק המשיכה אינו מספיק-  נדרש ידע בדבר כל חוקי היקום המרכזיים, שכן הם משלימים האחד את השני.
והכול מתחיל – בחוק האהבה.  
 
 "All you need is Love" 😉
 
המאמר מאת: ניקולאס קיד והנק שראם

לחיות ללא אמונות מעכבות

אמונות מעכבות עשויות למנוע ממך הצלחה אמיתית בחיים, ויכולות להיות מכשול ממשי בדרך להשגת מטרותיך.
אולי מטרתך היא למצוא עבודה קבועה, עם שכר גבוה; בכל פעם כשנקרית ההזדמנות על דרכך, אתה "מסתער" במלוא המרץ על האתגר, אבל… באופן מפתיע, מתרחש אחד מהשניים: או שההזדמנות מתפוגגת כפי שבאה, או שאתה עצמך מצליח לחבל בה…
התנסות שכזו היא בהחלט לא נעימה, אבל היא פותחת פתח להבנת השגיאות שבוצעו כדי שלא יהפכו לתבנית התנהגות קבועה.
 
אם מפעל ייצור היה נאלץ להיסגר, וכתוצאה מכך אלפי עובדים היו מאבדים את עבודתם – האם הסיבה לאירוע היא שאחד העובדים החזיק במחשבה שלילית? האם בגלל אופן חשיבתו של אותו עובד, איבדו כל השאר את משרותיהם? התשובה היא – לא, אבל עדיין יש לאותו עובד חלק במה שקרה. ניתן לייחס את סגירת המפעל למודעות הקולקטיבית של קבוצת העובדים, וסביר להניח שדפוסי החשיבה של אותם עובדים היו שליליים לאורך תקופה ארוכה, וכך יצרו את התוצאה הסופית.
 
אין הכוונה שעובדי המפעל ישבו וחשבו: "הנה, אני מאבד את העבודה שלי"; חלקם אולי כן חשבו כך וחלקם לא, אבל כולם חוו תחושה של חוסר ומחסור, והיקום הגיב לתדר החשיבה הזה בהתאם.
ומה יקרה אחרי סגירת המפעל? כאן מקבלות משמעות אמיתית האמונות בהן מחזיק כל עובד, והן שיקבעו מי יצליח למצוא באופן מיידי עבודה חדשה ומי לא.
 
מי שלמשל היה רגיל לעבור מעבודה אחת לאחרת, ומחזיק באמונה שביכולתו למצוא עבודה חדשה בקלות כפי שתמיד קרה בעבר, אכן ימצא עבודה במהירות.
ואילו אדם אחר, שיתכן ועבד שנים רבות במפעל שנסגר, ושהתקשה להשיג עבודה לפני שהתקבל למפעל, ימקד את מחשבותיו בַקושי שהיה לו בעבר למצוא עבודה; כל מחשבותיו יתמקדו במחסור, וכתוצאה מכך יזמן לו היקום בפועל מחסור. אותו אדם יגיע למרכז התעסוקה בדיוק אחרי שהמשרות שתאמו את כישוריו נתפסו, הוא לא יקבל תשובות מחברות אליהן ישלח קורות חיים, וכל מיני נסיבות שונות ומשונות יתרחשו בחייו, אך ורק כתוצאה מהאמונה השלילית בה הוא מחזיק. זו בדיוק הסיבה שחשוב כל כך להחזיק באמונות חיוביות, שמשרתות את המטרה.
 
במדינה בה המים מצויים בשפע, מים זורמים הם בבחינת דרך-חיים. ואילו במדינה בה יש מחסור במים, אין מי שמצפה למים הזורמים בחופשיות.
האמינו שהמים נמצאים וזורמים סביבכם, ושפע ההזדמנויות הנמצאות בכל מקום יהפכו לדרך חייכם.

כשלון אינו קיים!

האם קרה שנמנעת מעשיית משהו שרצית רק כי פחדת מכישלון? 
לרובנו זה קורה! נכיר בעובדות: אף אחד מאיתנו אינו אוהב להיכשל, או להרגיש שאינו מוצלח. וכך בדיוק גורם לנו הכישלון להרגיש.
אבל וודאי תופתע לדעת, שכישלון אינו קיים עד שאתה אומר לעצמך שנכשלת.
לפי ההגדרה המילונית, כישלון הוא: 1. חוסר יכולת לבצע פעולה כלשהי באופן מספק; 2. היחלשות תחת לחץ; 3. אי הצלחה.
 
אם תתבונן היטב בהגדרות האלה, תיווכח לדעת שיש להן דבר אחד במשותף: כישלון הוא תפיסה.
אם אתה מאמין שנכשלת, אכן נכשלת. אם אתה מאמין שאין לך היכולת להצליח, אכן אין לך יכולת כזו. אם אתה מאמין שאין באפשרותך להתמודד עם הלחץ הנלווה לחתירה לקראת מטרותיך, לא תוכל להתמודד. אם אתה מאמין שאינך אדם מצליח, אינך מצליח. הכישלון קיים רק במוחך!
הרגע בו נולד הכישלון הוא הרגע בו אתה מפסיק להתאמץ לשם השגת יעדיך.
 
אבל מה יקרה אם לעולם לא תפסיק לחתור למימוש יעדיך? במקרה כזה, כישלון אינו קיים.
בתובנה זו יש כדי לעודד אותך אם הנך משקיע מאמץ בהשגת מטרות שטרם הצלחת לממש. פשוט המשך קדימה במרץ, וכישלון לא יהיה קיים מבחינתך!
 
הנה שלוש עצות שיסייעו לך להישאר ממוקד בהשגת מטרותיך:
 
1. אל תאפשר לעצמך "לברוח" באמצע הדרך. הרבה מאד אנשים עושים זאת מבלי להיות מודעים לכך. הם משקיעים את המאמץ, עד שנגמרת להם המוטיבציה. אל תנהג כך! התחייב לממש את מטרותיך, ואל תוותר. לעולם אל תתפתה להודות בכישלון, ואל תאבד את הנחישות הפנימית שלך.
 
2. אל "תיתפס" לתאריך יעד מוגדר מראש. זה בסדר להגדיר פרק זמן רצוי להשגת המטרה, אבל תמיד יהיו נסיבות שמחוץ לשליטתך; לכן, אין באפשרותך להציב תאריך יעד מדויק. אם תעשה זאת, אתה מכין את הקרקע לכישלון! קח כל יום ביומו, והתמקד בהתקדמות לעבר המטרה, ולא בהגעה לקו הגמר בזמן שיא.
 
3. אל תתייחס למכשולים שבדרך כאל כישלונות. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין!
הפרשנות שיש לתת למכשול היא אחת בלבד: עדיין לא הגיע הזמן להשלים את המשימה. וזה הכל!
אין בכך סימן לזה שנכשלת או שהינך חלש. המשימה פשוט לא הושלמה עדיין. עליך להמשיך קדימה, ולהתגבר על המכשול. זה בידיך!

אז בוא נלך לחכות בתור

אתם זוכרים את הקטע הזה בסרט "הסוד", שיש בו גבר שמחכה בתור, ואז מחכה בעוד תור, ואז מחכה בעוד תור, כי הוא מושך אליו שוב ושוב מאותה חוויה. ובכן אני לא שולל את זה, שאתם יכולים למשוך אליכם מצב שלא תחכו בתורים, אבל אני מניח שגם אם תצליחו לעשות זאת רוב הזמן, אתם לא תצליחו לעשות את זה תמיד. ויש סיבה טובה לכך,  תורים ופקקים הם דרך  של היקום ללמד אותנו משהו.

עכשיו יש הרבה אנשים שיגידו "מה יש לי כבר ללמוד מהמתנה בתור , זה סתם בזבוז זמן" אבל זהו בדיוק, שהמתנה וניצול זמן זה אלה המסרים שיש ללמוד מתורים.  הרי כמעט כל פעם שאנחנו שומעים מומחה אחר מדבר על הסוד של המשיכה, מדברים על השלב של להמתין, ולסמוך על היקום שמה שאנחנו צריכים יגיע אלינו. זה העיקרון של להמתין, לתת לדברים להתבצע, לתת לאוכל להתבשל בתנור, במקום לפתוח כל שנייה ולראות אם הוא כבר מוכן. היכולת להמתין ולתת לדברים לקרות היא יכולת חשובה ביותר על מנת לקדם אותנו אל מטרתנו. אבל כמו שאמרנו, הדבר השני שאנחנו יכולים ללמוד הוא ניצול זמן. הרי תמיד יש אפשרות שנתקע בפקק, נחכה לפגישה בגלל שמישהו מאחר, נעמוד בתור בסופר, או בכל מקום אחר. למה לא ננצל את הזמן לעשות משהו אחר. ואני לא מדבר על לדבר בנייד, ולספר למישהו אחר כמה אתה תקוע עכשיו. אני מדבר על לקרוא ספר שהכנת מראש, להאזין במכשיר mp3 למוזיקה או ל podcast. כל הזמן מדברים איתנו על שפע, עכשיו שפע זה לא רק הדברים שאני יכול לקנות ולדחוף במחסן, זה גם דברים נהדרים וזמינים שיש לנו. כיום אפשר להשיג כל כך הרבה מידע, ומוזיקה וספרים, שלא צריכה להיות לנו שום בעיה לנצל את הזמן הזה של ההמתנה.

אני עליתי על העניין הזה מזמן, למשל כשאני הולך לרופא שיניים, ומחכה לתור שלי, תמיד אני רואה שם אנשים חסרי סבלנות, שכל הזמן שואלים את האחות מתי הרופא יתפנה ולחוצים כאילו הם צריכים להגיע לפגישה אצל הנשיא. אני תמיד לוקח איתי ספר או משהו אחר, הזמן עובר מהר ובכייף, ובדרך כלל כשמזמינים אותי פנימה, אני מתבאס כי אני בדיוק בקטע נהדר של הספר.

אתם בודאי מכירים את החוק של מרפי, שאומר שאם יש שני תורים ואתה עובר מהתור שלך לתור שמתקדם יותר מהר, התור שהיית בו יתחיל להתקדם יותר מהר. ובכן זה נחמד בתור אנקדוטה,  אבל חוקי מרפי למיניהם, הם צורה פסימית להסתכל על העולם, שמושכת אליכם חוויות פחות טובות. מרפי עצמו היה טכנאי שבדק מטוסים, כך שאני די שמח שהוא נקט בגישה של כל דבר שעלול להשתבש ישתבש, ושהוא בדק מטוסים כמו שצריך. אבל ביום יום הגישה הזאת מיותרת. עדיף בהחלט לנקוט בגישה של כל מה שקורה לי זה דברים שאני מושך אלי וזה מה שצריך לקרות. ולעשות את הדברים מתוך שליטה ואחריות.

בברכה שפי

 

לחיות מתוך שמחה

האם עצרתם לאחרונה לחשוב, מה יקרה כשתקבלו את הדבר שאתם רוצים? בין אם זה מכונית, בן או בת זוג, העבודה הנחשקת, הזכייה בלוטו, הנסיעה לחו"ל או כל דבר אחר שאתם רוצים ושואפים אליו.
היופי שבדבר הוא שבכל רגע נתון, אלפי אנשים בעולם מקבלים משהו שהם רצו. אבל מה קורה לנו כשאנחנו מקבלים אותו? הרבה פעמים יש תחושות נפלאות, שמחה עצומה, גאווה, הנאה. תחושה של כוח, תחושה של הצלחה.
אני זוכר למשל את היום שהתקבלתי לעבודה שאני עובד בה עכשיו. שמחתי על כל כך הרבה דברים, על העבודה קרוב לבית, על עבודה עם הרבה חברים קרובים, על הקפיצה במשכורת ובתנאים, על הרכב, על השיפור בעבודה עצמה. על התחושת סיפוק עצמי שפשוט עשיתי את זה. אבל זה לא היה הכול.

יחד עם זאת, היו לי גם כמה דאגות באותו רגע. האם אני אהיה מספיק טוב, האם אני אוהב את העבודה כמו שאני חושב, אייך אני אודיע על עזיבה למקום עבודה הקודם, וכדומה. לשמחתי הרבה, כל הדברים האלה באמת הסתדרו על הצד הטוב ביותר.

למעשה, אפשר להגיד, שהגיע שלב כלשהו בחיים שלי, שהרגשתי שיש לי את כל מה שאני צריך. נכון אני יכול להרוויח יותר כסף, אני יכול לעשות עוד מגוון דברים נהדרים, כמו לצייר תערוכה או לפרסם ספר, דברים שאני רוצה לעשות. אבל מעבר לזה יש לי כל כך הרבה דברים טובים בחיים שלי, שקשה להגיד שיש אפילו דבר אחד אחר, שאני באמת רוצה ועדיין אין לי.

מהבחינה הזאת אני יודע שיש הרבה אנשים שחושבים שהם היו רוצים להתחלף איתי, אבל הם טועים. אין דבר מוזר יותר מזה שיש לך את כל מה שאתה רוצה, ואתה עדיין לא מרגיש ממש שמח. ואז אני הבנתי דבר חשוב מאוד, דבר שכבר ידעתי בעבר, ועדיין יש הבדל גדול מאוד בין לדעת אותו, לבין לחיות אותו. צריך לחיות מתוך שמחה ברגע הנתון. צריך לחיות בשמחה עכשיו.

לפעמים קשה לראות את זה כשאנחנו באמצע מרדף אחרי החלום הבא שלנו. אבל העובדה היא שאם לא נדע לשמוח עכשיו, אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו. ואני באמת חושב כך.

חלק גדול מהחיים שלנו אנחנו מחכים שמשהו יקרה, שמשהו ישתנה. כשמשהו טוב קורה, לפעמים זה נותן לנו שמחה מסוימת, שדועכת עם הזמן, ובמקרים היותר גרועים, אנחנו אפילו לא שמים לב שמשהו טוב קרה. או יותר גרוע, אנחנו פשוט עסוקים כל הזמן בלכבות שריפות, עד שאנחנו אפילו לא מצפים שמשהו טוב יקרה.
גבר פוגש בחורה, הם מתאהבים, יוצאים, עוברים לגור ביחד. ויום אחד הם מחליטים להתחתן. שמחה גדולה, מודיעים להורים, ואז נכנסים להכנות לחתונה, הכנות לאירוע הגדול. רבים מתייחסים לחתונה כיום המאושר בחיים, הם מוכנים להשקיע הרבה מאמצים והרבה כסף (לפעמים כסף שאין להם), על מנת לדאוג שזה יהיה היום המושלם. אני לא בא לבקר אף אחד בנושא הזה, אני רק רוצה להפנות אצבע לעובדה הפשוטה – אל אף שזה רגע מדהים, הרגע שבו הייתה ההצעה, הרגע שבו היא הסכימה, הרגע שבו הוא הבין שזה יקרה, היא הסכימה. הוא הרבה פעמים מתחלף מאוד, ל"קומנדו חתונה" המרדף אחרי החתונה המושלמת, שדורש עבודה, ארגונים, דאגות, כסף, זמן וכו'. שוב אני לא מבקר את זה. אני יודע שחתונה טובה דורשת הרבה השקעה בכל מקרה. אני רק אומר שצריך ליהנות מהתהליך, צריך לזכור כמה זה נפלא שמתחתנים, כמה זה משמח. גם אם תוך כדי התהליך, נאלצים לבדוק 10 אולמות, 5 דיג'אים, 4 צלמים, 3 עיצובי הזמנות, 2 עדים ואחד אלוהינו.

עכשיו – אני יודע שקשה לקלוט את זה. כל יום אנחנו קוראים עיתונים, ושומעים על דברים רעים שקורים בחדשות. אנחנו לחוצים בגלל אלף ואחת דברים, ואנחנו פשוט מחכים למשהו טוב שיקרה לנו. העניין הוא, שדברים טובים קורים גם עכשיו.

למשל האם יש לכם רכב עכשיו? זוכרים שממש רציתם שיהיה לכם ועכשיו יש לכם. האם יש לכם זוגיות טובה? הם יש לכם בריאות? האם יש לכם מקום לגור בו? האם יש לכם עבודה? אף אחד מהדברים האלה אינו ברור מאליו. מן הראוי שתדעו לשמוח על הדברים האלה, להודות עליהם. זוכרים שהיה משהו שממש רציתם שיקרה וקרה? זוכרים כמה רציתם את זה, כמה שאפתם לזה? האם יתכן שאותו דבר שכל כך רציתם, יש לכם אותו עכשיו, ואתם כעת לוקחים אותו כמובן מאליו.

יש מסביבנו עשרות אלפי דברים שהופכים את החיים שלנו לעשירים ומלאים. יש לנו, כסף ביטחון, בריאות חופש ודברים נוספים שיש המוני אנשים ברחבי העולם שאין להם אותם. אלה אינם דברים ברורים מאליהם, אתם צריכים לשמוח עליהם.

יכול להיות שנראה לכם עכשיו שהדברים אינם הולכים בשבילכם על הצד הטוב ביותר. עדיין, רק להיות בחיים, להיות בעלי אפשרות לעשות משהו בנידון, זו זכות גדולה. אתם צריכים לשמוח על זה עכשיו. לכל הפחות אין צורך, לדאוג, לפחד או לכעוס כל כך הרבה.
אני מבטיח לכם שגם בעוד שבוע, חודש או שנה, כנראה שעדיין יהיו מלחמות, אסונות טבע, התחממות גלובלית, הדולר ירד או יעלה… אבל זו לא סיבה להיות זועפים כל הזמן, לדאוג כל הזמן. מה עם כל הדברים הנפלאים שקורים, מה עם דברים מדהימים כמו אולימפיאדה, כמו לצאת לטיול עם הכלב, לנסוע לחופשה, לקרוא ספר טוב, לעשות מדיטציה, לאכול ארוחת ערב ביום שישי עם המשפחה, לפגוש חברים חדשים…מה עם כל האנשים הנפלאים, שמשקיעים מזמנם כדי לעזור לפתור את בעיות העולם, להביא לשלום, לצמצם את העוני, לדאוג לאיכות הסביבה, זה לא גורם לכם להרגיש טוב, לדעת שיש כל כך הרבה אנשים בעולם, שאכפת להם?

לכן זה באמת חשוב, שתדעו ליהנות מהחיים שלכם, לא משנה היכן בדיוק אתם נמצאים כרגע. אל תשכחו את כל החלומות שכבר הגשמתם, תחלמו חלומות חדשים. תיהנו ממה שאתם עושים, ואל תשכחו להודות כל יום על הדברים הנפלאים שכבר קיימים בחיים שלכם

בברכה שפי שפע

איך להיות חושב מחשבות חיוביות מפולפל

אתם רק צריכים לדעת מילה אחת בשביל להיות חושבי  מחשבות חיוביות מפולפלים ולהיות מגנט לאופטימיות.  אתם צריכים לדאוג שמילה זו תשאר באוצר מילים שלכם להרבה זמן. לפני שאני אגלה לכם את  המילה המדוברת, תנו לי, קודם כל, להכיר לכם שלוש מילים אשר ינצחו את השליליות.

מדוע אנשים מתמכרים למחשבות שליליות? פה, אין צורך במונחים מדעיים גרנדיוזיים. האם אי פעם חשבתם על כך שהרבה יותר קל להיות אדם שלילי מאשר אדם חיובי? אנשים מתמכרים למחשבות השליליות באופן קבוע, מאחר וזה קל. פה, ישנן 3 צעדים המעורבים בהתמכרות למחשבות שליליות:

1. מציאת שגיאות – לפי ט. הרב אקר " מי שיכול להצביע על כמה שיותר אנשים ולהסיק מסקנות ללא להסתכל על עצמו, מוכרז כמנצח." כאשר אדם נמצא במצב בעייתי וקשה, קל לו יותר להצביע על האחר. זאת תמיד אשמתו של האחר. אותו אדם לוקח את הדרך הקלה במקום לחשוב על האחריות שלו, ועל ידי כך למצוא פתרון לבעיה הקיימת.

הם מאשימים את ההורים שלהם, על כך שהפכו להיות הילד שהם. הם מאשימים את הבני זוג שלהם, על כך שגורמים להם להרגיש לא נאהבים. הם מאשימים את הבוס שלהם על הפרוייקט שנכשל. הם מאשימים את חבריהם לעבודה, על כך שהם מרכלים עליהם מאחורי הגב. הם מאשימם את חברות האשראי, על החובות המצטברים שלהם. והם מאשימם את הרוח, על כך שהרסה להם את התסרוקת.  ומה עוד נשאר להאשים?

2. תירוצים תרוצים – במקרה הזה, אנשים משתמשים ביצירתיות שלהם כדי להעלות תרוצים חדשניים, הגיוניים, וכאלו שפשוט יעזרו להם לצאת מהמצב.

בסיטואציות בעבודה,  יהיו אנשים שיבוא עם תירוץ רק בשביל להמנע מלעשות את המטלה המיועדת. יהיו שיטענו כי המטלה קשה או לא מתאימה להתמחות שלהם. אחרים, ינמקו זאת כמטלה המצריכה שינויים בלתי אפשריים אפילו לפני שינסו אותה. יש להם מחשבה נחושה לותר על דברים מראש ובקלות.
הם יעדיפו למצוא מאות של תירוצים ל"למה הדבר בלתי אפשרי לעשייה" במקום למה ההצעה היא הצעה רצויה.

3. המתלונן הקבוע – פה הכוונה היא לאלו שתמיד מנסים למצוא את השלילי בכל דבר.

ל"אנשי התלונה" קשה למצוא אושר בחיים. הם מתמקדים במה שאין להם, במקום להיות אסירי תודה למה שיש. כאשר אנשים מתלוננים רוב הפוקוס שלהם הוא במה שלא טוב בחיים שלהם. כאשר הם מתלוננים על חוסר כסף, זה מה שהם יהללו  ויחפשו בחיים שלהם.

אלו היו שלושת השלבים המנציחים את השלילי.

במשך הרבה זמן אנשים היו מתמכרים לשלילי. הרבה מאיתנו, בדרך כזו או אחרת, באיזה שהוא שלב בחיינו, התעסקו במחשבות השליליות. השכל הבלתי נשלט הופך להיות האדמה המטפחת למחשבות הפסימיות שלנו. כל יום, תוכנית שלילית "מופגזת" לתוך התת מודע שלנו.

עד כה למדנו הרבה. לחלק, השליליות הינה דרך חיים. יש ילדים הנולדים למשפחות שליליות. הם מאוד רגישים ולכן יכולים לקבל את האווירה הסובבת אותם. מאוד מהר הם מקבלים ולומדים מהוריהם את צורת ההתנהות והחשיבה, וזאת מאחר והם הדמויות המשמעותיות בחיים שלהם. הם גודלים לתוך גיל ההתבגרות ולאחר מכן הופכים להיות בוגרים בעלי מנטליות שלילית, ולאחר מכן הופכים להיות הורים בעצמם.

יש כאלו שימצאו נחמה ונוחות בחברתו של אדם אשר מכור למחשבות השליליות. "ספר לי מי החברים שלך, ואני אגיד לך מי אתה" . זה בעצם מראה שבני אדם, כמו כל בעלי החיים, מחפשים את השייכות לקבוצה. לחברים יש השפעה מרובה על המחשבות ועל ההחלטות שלנו.

אז, עכשיו אתם שואלים אותי
"מהי המילה האחת שאני צריך לדעת בשביל להיות חושב מחשבות חיוביות מפולפל?"
המילה הזאת היא "הפסק"!
הפסק לחפש טעויות, הפסק לתרץ תירוצים, הפסק להתבכיין.

שיהיה  לך יום חיובי נהדר!

המאמר נכתב על ידי מיכאל ליי (Mechael Lee)

אז מה עם ה 2-4% שלי?

רק 2-4% ממה שאנחנו עושים במהלך היום בא מהחלק המודע שלנו, וכל השאר בא מהתת מודע. אבל מה הן באמת המחשבות המודעות שאנחנו חושבים.
ובכן, אם תשימו לב, רובנו חושבים כל יום 90% מהמחשבות שחשבנו יום קודם, אנחנו חושבים על דברים שקרו בעבר, שכבר אין לנו שליטה עליהם, ואנחנו חושבים על דברים שמדאיגים אותנו לגבי העתיד. לפעמים זה גורם לנו להתעצבן, לפעמים זה גורם לנו לדאוג, והמחשבות האלה חוזרות יום אחרי יום. ממש בזבוז של זמן ואנרגיה.
 
עכשיו אתם יכולים לשאול, אבל מה אפשר לעשות בנידון, והתשובה היא פשוט שינוי של פוקוס. יש אנשים שאם הם עשו תאונת דרכים, הם ירדו מהכביש ולא ינהגו שוב, ויפחדו ממכוניות ומנהיגה עד סוף חייהם. לעומתם יש את אלה, שיחזרו לכביש בהזדמנות הראשונה, וילמדו ממה שקרה. וההבדל הוא במיקוד. אם אנחנו מסתכלים כל הזמן על דברים רעים שקרו לנו, ואנחנו חוששים מדברים רעים שיגיעו בהמשך, אנחנו נמשוך אלינו דברים רעים. אחד הדברים הכי טובים שאפשר לעשות בנושא, הוא להתרכז דווקא בהווה.
 
ההווה הוא תמיד מאוד פשוט. בין אם אתם עובדים, אוכלים, ישנים או מבלים, בהווה אין שום סיכון. כל מה שצריך זה להתרכז במה שעושים באותו רגע, אם אתה בעבודה תתמקדו בדברים שקשורים לעבודה. אם אתם בלימודים תתמקדו בלימודים. אם אתם מבלים עם מישהו תתמקדו בבילוי עצמו, ואל תחשבו על דברים אחרים, תהיו ממוקדים בעכשיו.
 
גם כשאתם חושבים על העבר או על העתיד, אל תתמקדו בדאגות. כשאני חושב על העבר, אני משתדל להתמקד בלחשוב על כל הדברים הנהדרים שיצא לי לעשות, על כל החוויות הטובות שהיו לי, ועל כל הזיכרונות הטובים שיש לי. כשאני חושב על העתיד אני משתדל להתמקד בדברים הנהדרים שאני עוד רוצה לעשות, בכל החלומות שיצא לי להגשים.
 
כך אני מקבל כוח וביטחון מכל ההישגים שכבר השגתי, ואני מתמלא תקווה והשראה לגבי מה שעתיד לבוא. ובהווה אני מרגיש אנרגטי לגבי מה שאני עושה, אני שם כל יום לב להתקדמות שאני עושה, למתנות שאני מקבל ולשיעורים שאני לומד, ואני יודע שגם מחר הולך להיות יום נהדר, ושהיום אני עושה את הדברים שבעוד שבוע חודש או שנה יביאו לי דברים נהדרים לחיים. בינתיים אני נהנה ממה שקיבלתי עד עכשיו.
 
אחת הטעויות שאנשים עושים היא להתעלם מהמתנות שהם כבר קיבלו, במקום להכיר עליהן תודה. אם ניקח לדוגמה בחור צעיר, שעושה מאמץ כדי להצליח בבגרויות, אח"כ הולך לצבא, ואז עושה מאמץ להצליח בפסיכומטרי, ואז עושה מאמץ להצליח בלימודים, ומאמץ להצליח בעבודה, וכל פעם הוא דואג מהדבר הבא שעליו להשיג. אתם יכולים להעביר כך את כל החיים, בציפייה לדברים שישתפרו, או שאתם יכולים לראות את מה שהשגתם. קחו דבר פשוט כמו נהיגה, זוכרים את הרצון לעבור את הטסט, את השמחה כשעברתם, את ההנאה ההתחלתית שבנהיגה. מישהו אמר שצריך לשכוח מזה? שצריך להתרגל לזה. אם יש לכם רישיון ומכונית תיהנו מזה. אם אתם עוד צעירים וחופשיים עדיין מהצורך לעשות כסף, תיהנו מזה, אם אתם כבר עושים כסף, ויש לכם את החופש לבחור לעצמכם שיש לאנשים מבוגרים – תהנו מזה. כל תקופה יש לה את הדברים הטובים שלה.
לחשוב כל הזמן לאן צריך להתקדם הלאה, ולא להנות ממה שיש מולכם, זה כמו ללכת למסעדה, לא להנות מהשיחה, כי אתם מחכים לקבל מנה ראשונה, לא להנות מהמנה הראשונה כי אתם מחכים לעיקרית, לא להנות מהעיקרית כי אתם מחכים לקינוח, ואז לא להנות מהקינוח, כי אתם עייפים ורוצים ללכת לישון.
 
זה לא מה שאתם רוצים. אתם רוצים להנות מכל דבר שיש לכם בחיים. אתם רוצים להנות מכל דבר שהשגתם, להיות שמחים על כל טוב שיש לכם, להיות גאים על כל ההצלחות שלכם.השפע האמיתי מתחיל בהנאות הפשוטות האלה. אם אתם לא מסוגלים להנות מיום שמש, אז זה כבר לא משנה אם הייתם בחורף כל הזמן. האם אתם באמת רוצים לחיות את החיים בציפייה לזה שדברים יהפכו לטובים יותר? האם לא באמת עדיף לחיות עכשיו, להסתכל על הדברים הנהדרים שיש עכשיו, ולצפות בשמחה לדברים נהדרים נוספים.
למה לבכות ולשקוע בבער, כשכל יום הוא יום חדש, שאפשר להתחיל מחדש. כשיש כל כך הרבה דברים טובים שקרו לכם כבר, שאתם פשוט שכחתם. השפע נמצא בכל מקום, וכל מה שאתם צריכים לעשות, זה להישיר אליו מבט ולהתמקד בו, ולהגיד ליקום – אני רוצה יותר מזה.
בברכה שפי
 
מאמר זה נכתב על ידי שפי גור ארי

איך אני יכול להשיג את הבחורה הזאת?

אז איך אני יכול להשיג את הבחורה הזאת?

אולי הדבר השני הכי פופולארי אחרי כסף, שאנשים רוצים למשוך לחייהם הוא אהבה. ובכן אהבה זה דבר מעניין, כי לכאורה היא זמינה בכל מקום, מצד שני אנשים מתקשים איתה בצורה בלתי רגילה. האם אתם מכירים מישהו שהוא אדם מדהים ובכל זאת מתקשה למצוא מישהו לאהוב? אולי אתם האדם הזה?

ובכן במאמר הזה אני הולך להיכנס לנושא ולתת לכם אינפורמציה אמיתית על איך באמת למצוא אהבה וזוגיות. אבל אני מזהיר אתכם מראש, זה קצת מסוג הדברים שקל לומר וקשה לעשות, אבל בהחלט שווה את המאמץ.

'הכרתי בחור אחד – ואני יודעת שאנחנו ממש מתאימים…'

אין כמו ההתלהבות הראשונית הזאת כשאנחנו מכירים מישהו חדש ויש את הכימיה המדהימה הזאת. ועם זאת יש הרבה מקרים שאנשים חושבים שהם מצאו את אהבת חייהם, אבל אותו אדם אינו מחזיר להם אהבה. הרבה אנשים שלמדו להכיר את הסוד, אומרים לעצמם – 'אין בעיה, אני אמשוך אלי את הקשר עם האדם הזה'. ואז הם מתאכזבים מאוד כשזה לא עובד.

האם זה באמת לא עובד? ובכן – בואו נחשוב שנייה על האפשרות הזאת. פגשתם מישהו מדהים, הוא נראה כמו כל מה שאתם מחפשים בבן זוג, אבל אם בתחלס הייתם ביחד, הקשר הזה היה קטאסטרופלי. הוא לא היה אוהב אתכם כמו שהייתם רוצים, או שהוא היה בוגד בכם, או מעליב אתכם וכן הלאה. עכשיו זה לא מה שאתם מנסים למשוך, והיקום רואה את זה. הוא רואה שבין מה שאתם רוצים למשוך לבין מה שיש לאדם הזה להציע לכם יש תהום עמוקה, שאם תפלו אליה, אולי לא תצליחו לצאת ממנה. אז במקום לתת לכם ליפול לתהום הזו, היקום שם לכם רגל. אז אולי זה לא כייף להשתטח על הפנים, אבל מצד שני – זה עדיף על ליפול לתהום.

ועכשיו יש לי שאלה אליכם, מהניסיון שלכם בעבר כשרציתם מישהו או מישהי, וזה לא הסתדר – איך הרגשתם בין הרגע שהכרתם את הבן אדם לרגע שהבנתם שזה לא יקרה? ובכן, אני בהחלט זוכר אייך זה מרגיש – לא משהו בכלל. זה כמו לדעת שהדברים לא הולכים ממש להסתדר, ובכל זאת אין לך אפשרות שלא לנסות בכל זאת, כי כבר הופעל אצלך הטריגר, נוצרה המחשבה, ואתה רוצה להגיע לתוצאה.

לעומת זאת, יש את הקשרים האלה, שגם אם הם לא מסתיימים בחתונה, הם פשוט נועדו ללמד אותך משהו, ואז לא משנה כמה אתה מתרגש בהתחלה, הדברים זורמים הרבה יותר כי זה משהו ששני הצדדים רוצים ומעוניינים בו, בין אם זה ימשיך כך או לא (כי שוב, יש קשרים שפשוט צריך ללמוד מהם משהו, ולפעמים זה כואב באיזשהו שלב) ויש את הקשרים שהם פשוט מוצלחים – ושם בדרך כלל הדברים זזים באמת בקלות, יש כימיה, יש התלהבות והדברים פשוט עובדים.

אז איך אנחנו משיגים את קשר שטוב לנו. ובכן צריך למשוך את המהות של הקשר. תתמקדו במה שבאמת יעשה לכם טוב בקשר. הרבה אנשים למשל חושבים שהם היו רוצים לצאת עם דוגמנית, אבל זה לא באמת מה שהם רוצים, זו התניה חברתית, לגבי מה יפה ומה יש לו יותר ערך. אני לא אומר שזה בהכרח לא כייף לצאת עם דוגמנית, זה פשוט באמת תלוי אם אתה באמת נמשך אליה, ואם היא מתאימה לך בעוד רמות מלבד מראה חיצוני. רוב האנשים שמחפשים לצאת עם בחורה מאוד יפה, עושים את זה הרבה פעמים כדי להעלות את הערך של עצמם, להציג אותה כמעיין גביע. – זאת לא מערכת יחסים. במקום זה למה לא למשוך אליך אדם שאתה נמשך אליו פיזית, שיהיה לך כיף לדבר איתו, שיאהב ויעריך אותך, ושיהיה לו כייף להיות איתך. תוסיפו ותורידו את התכנות לרשימה כפי שאתם רוצים, אבל דמיינו איך זה לחיות עם אדם כזה, איך תרגישו , מה תעשו, איך תתנהגו. שחררו את הבקשה לאדם כזה אל היקום, וסמכו על היקום שהוא יביא לכם את זה, או שהוא ייתן לכם הזדמנויות כדי ללמוד מה לעשות כדי למשוך אליכם אנשים כאלה.

ועכשיו אתם יכולים פשוט להירגע, ולתת ליקום לעשות את שלו. המשיכו לדמיין ולחשוב ולהרגיש בעיקר איזה כיף זה יהיה לפגוש את האדם הזה. חושו את ההתלהבות, ואת ההנאה כאילו אתם חווים אותה כבר עכשיו. ועכשיו אין לכם מה לדאוג. אם בא אדם שנראה לכם בן זוג פוטנציאלי, אל תחזרו להרגשה הישנה של – אני חייב להשיג אותו/אותה. תסמכו על היקום, שאם זה מה שאתם צריכים זה מה שתקבלו, ואם לא אז לא. אולי האדם הזה הוא דווקא אדם שדרכו תכירו את אהבת חייכם.

האם זה מספיק. ובכן, יכול להיות שכן, ויכול להיות שיש עוד כמה דברים ללמוד. כפי שאתם בודאי זוכרים עלינו להיות בהתאמה עם מה שאנחנו מנסים למשוך אלינו. אבל מה זה אומר במקרה של זוגיות – זה אומר לאהוב את עצמכם. אם כיף לכם גם אם אתם לבד כרגע, אם אתם מסוגלים לבלות זמן איכות עם עצמכם, אפילו ללכת לקולנוע לבד, להירגע לבד בג'קוזי, ללכת לטייל. אם נוח לכם עם עצמכם, אם אתם אוהבים את עצמכם – אתם תוכלו למשוך אליכם קשרים מדהימים.

אני זוכר את עצמי בתור נער או בחור צעיר, בין 15-20 נגיד. הייתי אדם נהדר, הייתי מתעמל קבוע, הייתי אדם מאוד טוב, נחמד, מלא ידע, ואדם שכיף להיות איתו ולדבר איתו. אבל לא ממש אהבתי את עצמי, לא חשבתי שאני מספיק טוב. הייתי משקיע בעצמי הרבה, ולא הבנתי למה אני לא מצליח למצוא חברה, כשיש כל מיני בחורים מסביבי שהם סתם. אני זוכר שאיזה חבר שלי לכיתה, היה חבר של מישהי שהכרתי, בחורה יפה, שהייתי שמח להיות איתה. והבן אדם אם להודות באמת היה די סתום – באמת אין לי הגדרה אחרת. מה שלא הבנתי אז, שלא הייתה לי בעיה להשיג חברה שאני איהנה בחברתה, אפילו אותה, אני פשוט לא בטחתי בעצמי, לא אהבתי את עצמי מספיק, ולא האמנתי שמגיע לי. קחו 7 שנים יותר מאוחר, והל השתנה. למדתי לאהוב את עצמי הפכתי ליותר מוחצן, וזה כבר ממש לא משנה מה אני לובש, במה אני עובד באותה תקופה, או אם יש לי כמה קילוגרמים מיותרים. אני בן אדם שכיף להיות איתו. לי כיף להיות עם עצמי. ופתאום הכול הרבה יותר קל.

אז תעשו את מה שאמרתי. התמקדו במה שאתם רוצים מהקשר ומבן הזוג, ותתחילו לדמיין איך זה באמת להיות עם כזה אדם. חושו איך תהיו אתם עם כזה אדם, ונועו לשם. תאהבו את עצמכם. זה לא ממש משנה אם אתם גבוהים, נמוכים, שמנים, עם אף ארוך או כל דבר אחר. העולם בנוי ככה שאנשים שונים אוהבים דברים שונים – ולכולם מגיעה אהבה, וכולם יכולים לקבל אהבה לחייהם. אבל הינה הדבר החשוב. תאהבו את עצמכם. אם משהו באמת מפריע לכם לאהוב את עצמכם, תטפלו בו. אני לא אומר שאתם צריכים להיות עם אף מושלם כדי להשיג אהבה, אבל אם האף שלכם מפריע לכם לאהוב את עצמכם, זו סיבה טובה לשקול לשנות אותו. שימו לב להיות כנים עם עצמכם בדברים האלה. אני מבטיח לכם שאם האף מפריע לכם, האף הוא לא הבעיה אתם הבעיה, אבל עדיין יכול להיות שהדרך הכי טובה שלכם לפתור את הבעיה היא לטפל באף.

יש לי ידידה טובה שעשתה לפני שנתיים ניתוח להצמדת אוזניים. היו לה אוזניים בולטות וזה הפריע לה שנים. עכשיו אני מכיר הרבה בחורות יפות עם אוזניים בולטות, ואני חושב שזה דיי חמוד, אבל לה זה הפריע. אז היא עשתה את הניתוח, והייתה מאושרת. ורוב האנשים לא שמו לב בכלל – אבל היא הרגישה הרבה יותר טוב עם עצמה.

הסיפור הזה מספיק טוב להסתיים כאן, אבל הוא לא מסתיים כאן. כמה שבועות אחרי הניתוח, נפרם איזה חוט בתוך האוזן שנועד להחזיק אותה, ואחת האוזניים חזרה לבלוט. הידידה הזאת התקשרה אלי בדמעות, ואני רצתי אליה לעודד אותה. אמרתי לה שזה לא משנה, שאף אחד לא ישים לב ושהיא הייתה יפה גם לפני הניתוח. הצלחתי לעודד אותה קצת, ולקח כמה חודשים אולי אפילו חצי שנה עד שהיא תיקנה את הניתוח באוזן הזו. ואתם יודעים מה – אף אחד לא שם לב. הייתה לה אוזן אחת צמודה ואוזן אחת לא, ואף אחד לא שם לב.

הסיבה לכך פשוטה, הרבה יותר ממה שאנחנו רואים את הבן אדם, אנחנו רואים את מה שבראש שלנו. וכיוון שלרוב האנשים לא מפריע הבדלים קטנים, אנחנו פשוט לא שמים לב אליהם.

ועדיין, כשהיא עשתה לבסוף את הניתוח ותיקנה את האוזן, היא הייתה מאושרת עד הגג. פשוט כי לה זה הפריע. אז לא משנה מה מפריע לכם. או שתלמדו לאהוב את זה בכם, או שתשנו את זה – אבל תעשו מה שצריך כדי לאהוב את עצמכם. וזה אולי הדבר היותר מורכב בלהשיג אהבה, לאהוב את עצמכם. ובכנות אני חושב שזו הסיבה שאנשים באמת מתקשים להשיג אהבה, הקושי לאהוב את עצמם. אבל האמת היא שזה לא צריך להיות כל כך קשה. אתם אנשים נפלאים ומעניינים, מגיע לכם שיאהבו אתכם, מגיע לכם שתאהבו את עצמכם. אני מכיר כל כך הרבה אנשים נפלאים. אני מדבר על אנשים באמת נהדרים, שלא אוהבים את עצמם מספיק. תאהבו את עצמכם, כמו שאתם. תחשבו אייך הייתם מתנהגים את הייתם אוהבים את עצמכם, והתנהגו בהתאם. כולנו מכירים אנשים שאוהבים את עצמם ומקרינים את זה החוצה, אלה אנשים שבאמת כיף להיות בחברתם.

עוד כמה עצות טובות לסיום.

תדעו מה אתם רוצים , תדעו בדיוק מה אתם רוצים מהקשר, אל תלכו בעיניים עצומות ותצפו שמשהו טוב ייפול בחלקכם, זה כמו ללכת לקניות כשאתה רעב בלי רשימה, בסוף אתה קונה מלא שטויות, ומבזבז הרבה. אם אתם יודעים מה שאתם רוצים וברור לכם איך זה אמור להראות ולהיות, יהיה לכם הרבה יותר קל למשוך את זה.

עצה נוספת, תלכו לכל מקום כאילו אתם הולכים למסיבה שאתם ארגנתם (אגב – כל מקום הוא באמת מסיבה שאתם ארגנתם, המחשבות שלכם מהעבר הם מה שהביאו אתכם להתנסויות של היום, ותסמכו עלי, יש לי הרבה ניסיון בארגון מסיבות) תהיו שמחים, תהיו מארחים, וקחו אחריות. זה יהפוך הכול

להרבה יותר כיף, ויפתח לכם דלתות להרבה דברים – ביניהם אהבה.

ועצה אחרונה, שהיא נשמעת יותר עצה לבחורים, אבל טמון בה יותר מזה. הרבה יותר קל להתחיל עם כמה בנות מאשר עם בת אחת. מה זה אומר, אם מישהי מעניינת אותך, אל תתעלם מהחברות שלה והסביבה שלה. תחשבו על זה – זה לא הגיוני, אתה בודק אפשרות להיות עם מישהי ולהיות חלק מהחיים שלה, אבל אז אתה לגמרי רוצה להתעלם מחלק ממנה, אז אתה פשוט שם רגל לעצמך.

זו אולי נשמעת לכם מן עצה נורא ספציפית, אבל יש בה המון. תתנהגו ככה בכל סיטואציה בחיים, והדברים ימשכו אליכם הרבה יותר מהר. בחורה מעניינת אותך, להתעניין בסביבה שלה. אתה חושב ללמוד גרפיקה, לך תסתובב קצת בפקולטה. אתה מעוניין לעבוד בחברה מסוימת, דבר עם אנשים שעובדים בה וכן הלאה. פשוט לעשות כל דבר שיעזור לך להיות בהתאמה עם מה שאתה רוצה.

בברכה שפי

המאמר נכתב על ידי שפי גור ארי

אנו חיים בממדים מרובים

אם נעצור במרכז תל אביב אופנוען, נהג מונית, רוכב אופניים ונהג שמבקר בעיר לעיתים רחוקות, ונשאל אותם איך מגיעים לדיזנגוף סנטר, כל אחד יענה בצורה שונה. רוכב האופניים יצביע על שבילי האופניים החדשים המקיפים את העיר, האופנוען יבחר דרך בה הוא יודע שיוכל להשתחל בין המכוניות, נהג המונית יציג בפנינו שתי אפשרויות, הדרך הארוכה במידה ויש לו תיירים באוטו שלא מכירים את העיר, והדרך הקצרה אם הנוסע יהיה תל אביבי. הנהג ה"זר", זה שלא מכיר את העיר, יסע , תמיד, על רחוב אותו הוא מכיר, ומשם יבדוק איך מגיעים.

דוגמה זו יכולה גם להנתן על אנשי הרוח. הקורא בקלפים יתעץ בקלפים על מנת לדעת מהו הצעד הבא, או הפוטנציאל שעל הלקוח שלו לבצע. הנומרולוג יעבוד עם המספרים, יבנה לעצמו פריסה בעזרת המספרים המרכיבים את התאריכים החשובים, וייעץ בעזרתם. ההילרים והמתקשרים יתיעצו בגורמים חיצוניים כגון חוצנים ומלאכים.

איזו שיטה היא הטובה ביותר? איזו מהן היא המומלצת ביותר?

תשובה לשאלות אילו לא תמצאו במאמר זה, שכן אין שיטה שטובה לכולם, או שמומלצת. יש דרך ואופן. ניקח לדוגמא את רוכב האופניים שבחר באופניים ככלי הרכב שלו. מהם בעצם המניעים שגרמו לו לבחור באופניים? ומדוע בחר דווקא בשבילי האופניים? המניעים יכולים להיות מניעים כספיים, אידיאולוגיה – האופניים לא מזהמים את הסביבה ועוד מניעים שונים. המניעים שלו בעצם הובילו אותו לבחור בדרך משלו – שבילי האופניים. הרי בסופו של דבר, נהג המונית, האופנוען, רוכב האופניים, והנהג שלא מהעיר, יגיעו לאותה הנקודה גם אם בחרו בדרך שונה.

כל אחד בעולם שלנו חיי במימדים אחרים. לא קיימת דרך נכונה יותר ודרך נכונה פחות. כל אדם ואדם ממקד את תשומת לבו במקום בו הוא יבחר, ואל המקום אליו תלך תשומת הלב, שם תפתח לה מציאות חדשה. למרות ההבדלים בין כל הדרכים שהוצגו, המטרה של האנשים היתה זהה – להגיע לדינזגוף סנטר בתל אביב, ואם נגע בדוגמא השנייה, של היעוץ, מתן יעוץ ללקוח. כל אחת מהדרכים נכונה, אבל אף אחת מהן היא לא הדרך בה"א הידיעה.

כשאני מדברת על ממדים אחרים, אני מדברת על מרחבי המודעות. התודעה שלנו יוצרת מציאות. או יותר נכון, בוחרת במציאות. במציאות קיימים כבר כל הממדים האפשריים, איננו מיצרים חדשים. אולם ישנם ממדים הנמצאים בשימוש, וישנם כאלו החסומים.

הממדים המדוברים הינם:

קיום טהור, אושר מותנה, אהבה, ידיעה, מיתוסים ואבות-טיפוס, אינטואיציה, דמיון, היגיון, רגש והגוף הפיזי.

כל הממדים האלו מחוברים האחד עם השני בקשר הדדי. אין ממד אחד שהוא רוחני במהותן. אם זאת, כמו שכבר הוזכר, שכיח כי אנשים ישתמשו בממד אחד ויזנחו את האחר, מאחר ובאותו הממד מצאו את מקומם הייחודי.

על מנת להגיע לרמת מציאות חדשה, יש להתנשא מעל לרמה בה נמצאים כעת, לחרוג מהגבולות שלה. ברגע שנפנים כי התעלות שכזו הינה משהו הנעשה מידיו יום, לא תהיה סיבה מיוחדת להשתמש בחומריות ככלי חוסם לרוחניות. להפך, העולם החומרי יכול להיות רמת הבסיס של כל החוויות, אולם ישנם עוד רמות שמבעדן ניתן לחוות את המציאות. הרמות האחרות נגישות באמצעות התעלות, חריגה אל מבעבר לבסיס.

השאלה שצריכה להשאל היה "באיזה מרחב אתם רוצים לחיות?" המצב האידיאלי הוא לחיות בכל רמות המודעות. ואכן, כולם יכולים לפתוח עצמם לכל מכלול רמות המודעות. שימו לב כי לכל מימד מטרה משלו, מימד אחר מציע הגשמה הקשורה למימד שלו ולא למימד אחר. ככל שהמודעות שלנו רחבה יותר, כך יותר ממדים נגישים לה.

הנה טבלה המסבירה את "הממדים האחרים":

המימד הסבר – המרחב כשהמימד חסום כשהמימד פתוח
קיום טהור המודעות הטהורה לפני שהיא לובשת צורה כלשהי (הילד הפנימי, ללא המחסומים והפחדים) פחד בפני המוות, אובדן קשר, , חוסר אמונה בנוכחות אלוהית. מודעות לכך שאני קיים, אני נוכח – המצב הפשוט של הקיום הנצחי
אושר מותנה היכולת להיות מודע לפוטנציאל שלנו חיים נטולי שמחה. קבלת האושר כמצב שבא והולך, המחשבה כי ההגעה לשיא אינה מנת חלקנו. יכולת להרגיש את הטוב בכל פעילויות היקום.
אהבה האושר כחוויה אישית מיצר בלב. תחושת בדידות, הרגשה כי הסובבים אותנו מרוחקים ומנוכרים. אהבה בכל תחום בחיים: מערכות יחסים עם אחרים ועם עצמכם.
ידיעה תבונה פנימית, תודעה. חוקי הטבע חומקים מאיתנו ואינם נגישים. חוסר גישה למשמעות עמוקה. נגישות לתובנה וידע לגבי כל דבר הנברא.
מיתוסים ואבות – טיפוס מימד קולקטיבי. יסוד החברה האנושית. חוסר תכלית שאנו חותרים להגשמתה. היחסים שלנו עם אנשים אחרים מתנהל בצורה שטחית. עיצוב החיים כמסע חיפוש.
אינטואיציה הבנת מנגנון החיים. מחסור בתובנות, וברגעי גילוי שמובילים אותנו. מנחה אותנו בדרך שלנו, מראה לנו באיזה נתיב לבחור כאשר מגיעים לצומת דרכים
דמיון יצירתיות. חוסר השראה ומעוף. מצב בו מסתכלים על הדברים פשוטם כמשמעם ללא ניסיון להעמקה. כוח יצירתי שופע, כתיבה, ציור, שירה, נגינה ועוד…
היגיון לוגיקה, מדע. חוסר פשר לחיים. נתינת לגיטימציה לדחפים מקריים השולטים בנו. קבלת החלטות באופן לא רציונלי. פריסת המציאות לחלקים כדי לנתחם בנפרד מהשלם.
רגש רגשות רגשות קפואיים. מקום מועט לאמפתיה וחמלה. קושי בפתיחות לקשר. פיתוח רגישות לתחושות הגוף, פירוש תחושות הגוף כעונג אליו שואפים או כאב, ממנו רוצים להמנע.
גוף פיזי חמשת החושים התרחשות החיים רק בתוך הראש. הסתכלות על המעשים והתנועות שלנו כחסרי ריגוש. היכולת לחוות עצמנו כישות נבדלת בעולם הפיזי.

אז איך משנים את המציאות? מה צריך לעשות כדי לפתוח את הממדים החסומים וכדי להאיר באור חזק יותר את הממדים הפתוחים?

התשובה לשאלה זו היא עבודה עצמית. הכרת הטוב והמיותר שיש בנו בכל אחד מהממדים האלו. זכרו כי הדחייה היא הרגל, וברגע שנשבור את ההרגל  הזה, נוכל להשתתף במשחק החיים על כל מה שהם מזמנים לנו.

קחו דף, העתיקו את הממדים וכתבו לצידם כיצד אתם חוסמים אותם. כך, תהיו מודעים למה שאתם עושים כדי לצמצם את המודעות שלכם. דאגו להיות מדויקים בעת הכתיבה. לדוגמא, בממד אהבה – כתבו שם של אדם שבו הייתם מאוהבים ולא הוכחתם את אהבתכם כלפיו, או תארו את הרגשתכם כשאדם אחר הראה אהבה כלפיכם.

לאחר שערכתם רשימה זו, והבאתם לתשומת לבכם את המגבלות שלכם ורשמתם אותן, שרטטו את פרופיל המודעות שלכם.

דירוג הפרופיל נעשה בכך שנדרג את עצמנו מ 0-10:

0 נק' – אינני נותן חשיבות לחלק זה בחיי

3-1 נק' – בעבר התנסיתי בתחום זה, אולם לאחרונה כמעט ולא נגעתי בו.

6-4 נק' – תחום זה בחיי מוכר לי ואפילו התנסיתי בו לא מעט.

9-7 נק' – אחד התחומים החשובים בחיי, התנסיתי בו לא מעט, אני מתמקד בו לעיתים קרובות.

10 נק' – לתחום זה אני מקדיש את מלוא תשומת הלב. זה התחום שלי! ואני מכיר אותו על כל בוריו.

בהסתכלות על הנקודות שימו לב כי הפרזה בתחום אחד והחסרה בתחום שני, מביאה לחוסר יציבות. הכירו את המרכיב החוסם, שכן מרכיב חוסם זה לא נותן לפעילות הכרתית להתרחש (בממד המדובר). עם הכרת המרכיב החוסם, שימו לב שלא מלוא תשומת הלב שלכם ממוקדת בו, הרחיבו את הראיה,  תמיד יכול להיות מצב בו ממד אחד יפתח מיצר של מימד אחר, גם אם לא תשקיעו בו את מלוא העבודה.

נכתב על ידי אדית קמחזי