דף הבית » כללי » מתחתית הבור לפסגת ההר!

מתחתית הבור לפסגת ההר!

 מאת אלברט אלכסנדר

כשאנחנו מסתכלים על אובייקט מסויים, תמונת אמנות למשל, אנחנו לא יכולים להעריך את עבודת האמנות שנעשתה באותה התמונה ולהעריך את גודל היצירה אם נציב את התמונה במרחק קצר מידי מעינינו.
אבל ככל שנרחיק את התמונה, נוכל לראות את התמונה הכוללת בצורה טובה יותר…
אנו מגיעים לנקודה בחיינו שבה אנו מוכנים לעבור שינוי משמעותי ויש בידינו ידע רחב כתוצאה ממחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות בנושא ההגשמה העצמית. הידע הזה התיר את המנעולים של האנושות בדבר מגבלות היכולת שלנו וכפי שכולנו נוכחים לראות אנו רואים סביבנו מודעות אדירה לכח המחשבה וליכולות של כח זה.
עד שהחל התחום האדיר הזה לצמוח ולתפוס תאוצה הזדמנויות ודברים טובים היו עוברים ממש מתחת לאפנו אבל לא יכולנו לראות אותם או להבחין בהם. אותם “מנעולי יכולת”  מנעו מאיתנו להאמין שאנחנו מסוגלים לשנות ולשפר את חיינו.
הזמן היחיד שבו אדם מתחיל לחשוב על “התרת המנעולים” הוא בנקודה בה שום דבר אינו פועל, הכל סביבנו קורס, וככל שאנו שואפים קדימה אנו חוזרים אחורה.
קחו את עקרון הצפרדע לדוגמא:
נסו לחשוב מה היה קורה אילו לקחתם צפרדע והנחתם אותה בסיר עם מים רותחים, מה לדעתכם יקרה? הוא קרוב לוודאי ינסה לקפוץ ולהימלט!!! למה?  בגלל שהוא לא מסוגל להתרגל לשינוי קיצוני מהסביבה המוכרת לו ולשינוי בטמפרטורת המים המוכרת לו.
עכשיו ניקח צפרדע נוסף, נכנס אותו לסיר עם מים פושרים ואותם נתחיל לחמם לאט לאט, עד שהטמפרטורה תגיע לנקודת רתיחה. מה לדעתכם יקרה? הצפרדע ישים לב כי יש שינוי בטמפרטורת המים אבל השינוי הדרגתי ולכן אין שינוי קיצוני בסביבה המוכרת של הצפרדע. הוא ודאי רק יחשוב לעצמו “אוווו… נהיה פה חם…”.

אנשים בדרך כלל דומים בהתנהגותם לצפרדע השני, הם אינם רואים שינוי אלא אם הוא מגיע באופן קיצוני ומפתיע, קחו למשל מפגש עם אדם שלא ראיתם הרבה זמן, ברגע שהפגישה  המוח שלנו בדרך כלל סורק את המידע שהיה ידוע לנו עליו, אנו בעצם מסוגלים לראות מה עשו השנים על אותו אדם. ואילו הוא- שחי את אותם השנים עבר תהליך הדרגתי, (הרי הוא לא השמין בן לילה, שערו לא האפיר בת אחת). לעיתים נראה כי אדם רואה שינויים על אחרים טוב יותר מאשר הוא רואה אותם על עצמו.

בדר”כ אנו לומדים לקח רק כאשר אנחנו חווים כאב- רק אז אנו מבחינים בסימני האזהרה! חשבו לרגע, מתי אנו מחליטים שאנו מתחילים דיאטה? ( ששום מכנס לא עולה עלינו…) מתי אנשים מפסיקים את הרגל העישון? (שהרופא שלנו מסביר לנו עד כמה מצב הריאות חמור…) מתי אנשים פונים לאלוהים בבקשות ותחינות? כאשר הם מבינים את גודל הבעיה שניצבת מולם ושהם חסרי אונים.

הזמן הטוב ביותר, המוצלח ביותר, האפקטיבי ביותר שבו נוכל להתיר את מנעולי היכולת שלנו היא דווקא במצבים בו הכל סביבנו קורס, כלום לא הולך והחיים שלנו נראים כמו מפולת דומינו חסרת מעצורים. ברגעים כאלו נורות האזהרה זועקות, אנו במשבר וזהו מצב שממנו חייבים לצאת!, מכאן הדרך היחידה למעשה היא רק למעלה
, אנחנו חושבים כך ומרגישים כך כיוון שבאמת לא קל להכניס שינויים לחיים אך התעלמות שבעיות יכולות להיות כואבות וחסרות רחמים.

שינויים יתחרשו, בין אם תאהבו את זה או תשנאו את זה. בנקודה כזו או אחרת כולנו הולכים להתנסות בנקודות מפנה  בחיינו, בסופו של דבר  בזכותן כולנו גם נתנסה ב- “התרת המנעולים” של היכולות שלנו ונשתפר. ברגע שנצליח לעשות שינוי אחד , הדימוי העצמי יפרח, השאפתנות תהפוך לאין סופית ורצף גדול של שינויים יפקוד את חייכם.
אז אם כרגע אתם ניצבים מתחת להריסות של חייכם, גם אם אתם בתקופת מפולת והכל סביבכם אינו פועל, ישנה דרך לעלות חזרה למעלה. ראיתי אנשים אחרי תאונות ופגיעות גופניות, ראיתי שבורי לב, אמהות חד הוריות, ראיתי אנשים שאיבדו את כל ממונם. במקום שבו הכי כואב לכם טמון הכח לעשות את השינוי.

 

תגובות

תגובות

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

*