דף הבית » כללי » להיות כאן ועכשיו, להיות מחובר לעצמי

להיות כאן ועכשיו, להיות מחובר לעצמי

לכולנו יש רגעים בהם אנו מרגישים שאנו מבינים את היגיון חיי השלם. אנו יודעים בדיוק מי אנחנו. נוכחות כל האנשים סביבנו היא סיבתית, ועלינו ללמוד מהם, ללא תחושה של שינאה או זלזול אלא מהכרה שגם הם מורכבים כמונו, ושאף אחד אינו מושלם. רגעים אלו הינם רגעים חולפים, אולם זה לא אומר שאי אפשר להכיר את הרגע הזה ולחיות דרכו ואיתו.

בואו נעשה ניסיון:
עצמו את העיניים ונשמו נשימות עמוקות. הרגישו את כל הבטן שלכם מתמלאת באוויר, את הריאות ולאחר מכן גם את בית החזה. ועכשיו לאט לאט שחררו את האוויר. חזרו על פעולה זו מספר פעמים, הקשיבו לגוף שלכם, לעצמכם.
המשיכו בנשימות ונסו להזכר בסיטואציה בה הייתם מחוברים לעצמכם, בה הייתכם כולכם “כאן ועכשיו” בה הייתם נוכחים וידעתם מה את אשר אתם עושים ואת שנעשה סביבכם.
התבוננו בסיטואציה זו מספר פעמים, מה אתם חשים? מה אתם מרגישים?
השארו במצב זה מספר דקות.
ועכשיו אני רוצה שתשארו רק עם התחושה וההרגשה למספר דקות.
כשאתם מתעוררים מהמדיטציה, התעוררו תוך כדי שמירה על תחושה והרגשה אלו ותנו להן ללות אתכם במשך היום.
כתבו לכם על דף את הסיטואציה ואת ההרגשה, כדי שתזכרו שהיא אכן קיימת.

כדי להיות מחוברים לעצמנו, עלינו לדעת לוסת את הקשב. שם המשחק פה הוא הקשב ותיחומו. כלומר, במה הקשב שלי צריך להיות תחום? האם הקשב שלי צריך להיות תחום בעתיד? אולי בעבר? אבל אם אנחנו מדברים על “להיות כאן ועכשיו” הרי שהקשב צריך להיות תחום בהווה – כאן ועכשיו.

הנה מספר דרכים לתיחומו של הקשב:
1. לפעמים איננו שמים לב ומתפזרים לכיוונים שונים. בכל פעם שאתם מרגשים שאינכם קשובים, אל תוותרו, חזרו בדיוק למקום בו אתם נמצאים – להיות כאן ועכשיו. וברגע שתחזרו להיות כאן ועכשיו, תבחינו בסיבה בגללה נדדה דעתכם: ציפיה לאיזה אירוע עתידי, שיעמום, חרדה דאגות ועוד… שימו לב שאלו הם הרגלים של תשומת הלב שלכם.
2. שימו לב למה שאתם אומרים באמת – למחשבות שלכם ולמילים שלכם. הן הבסיס למערכות היחסים שלנו בחיים. מערכות יחסים נעות באמצעות מילים. הדרך בה נדבר, נגיב לאדם העומד מולנו, היא גם התשובה אותה נקבל ממנו. זה כמו לזרוק כדור על הקיר, ככל שנזרוק את הכדור יותר חזק, כך הוא יחזור אלינו.
3. למדו להעמיד את האגו במקומו. ברגע שאנו מנסים למקד את תשומת ליבנו לשינוי הרגלים, לאגו שלנו יש תוכניות אחרות. הוא רוצה לנהל את העיניינים כמו שהוא יודע. ברגע שנשבור את הדפוסים, הוא לא יתבייש ויראה לנו את אי שביעות רצונו. הלחמות בתגובת האגו רק תעמיק את מעורבותו. לכן כל שיש לעשות הוא להעמיד אותו בספק. כלומר, לזהות תגובות אוטומטיות שלנו על ידי שאלת שאלות “האם מה שאני עושה כרגע זה תגובה אוטומטית?” “לאן הובילה אותי התנהגות זו בעבר?” שאלו עצמכם שאלות אלו וזכרו כי רצונכם הוא לא לשבור את האגו, אלא רק לשחרר את אחיזתו בתגובות שלכם.

זכרו להנות מהדרך והמסע ולא לדבוק רק במטרה. המטרה היא יעד שתגיעו אליו בסוף, זה לא משנה אם זה יהיה היום או מחר או עוד שבוע, מהמטרה לא לומדים אלא רק מהדרך.

אדית.

תגובות

תגובות

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

*