דף הבית » כללי » שליחות של החיים

שליחות של החיים

שליחות של החיים
קורה לנו שאנו פוגשים אדם בחיים שלנו, אדם שבמקרה עבר לידנו ברחוב, שעזר לנו למצוא מקום שחיפשנו, אולי אפילו חבר שהיה חבר טוב לתקופה של שבוע, חודש, שנה או יותר. אדם ששינה לנו גישה בחיים. אנשים אלו הם בעצם שליחים.

כל אחד ואחת מאיתנו בעצם שליחים, שליחים שבעצם נמצאים כדי לשנות לנו או לאחרים משהו בחיים.

מה בעצם קורה במשפגש של “שליחים”? מה בעצם אנו מעבירים? האם אנו מקבלים משהו בתמורה? האם כל דבר שאנו מקבלים עלינו לקחת?

כל פגישה שלנו בחיים עם מכרים ואפילו עם אנשים שאיננו מכירים היא פגישה בה אנו מקבלים ומעבירים מסרים. מסרים אלו יכולים להיות בעלי השפעה טובה ורעה. הכל, בעצם, תלוי במצב הרוח של האדם איתו נפגשנו. כמה פעמים למשל קרה לכם שהגעתם לתחנת אוטובוס והנהג בדיוק התחל לסוע עם האוטובוס? מה בעצם קרה פה? אתם הגעתם עם אנרגיה של לחץ (כדי להגיע לאוטובוס) ונהג האוטובוס בעצמו לחוץ לעמוד בלוח הזמנים שלו העביר את אותה האנרגיה. אם הנהג היה מחכה בתחנה, ולא היה לחוץ, אלא רגוע, הייתם עולים על האוטובס עם אנרגיה של לחץ שבזכות הנהג היתה מומרת לארנגיה רגועה יותר. ככה בעצם עובד תהליך חילוף האנרגיות. הנהג פה הוא דוגמא, קטנה, לשליח שבעצם מעביר לנו מסר: תהיה לחוץ – כי אני נסעתי האוטובוס הבא יעבור יותר מאוחר, או תרגע – אני מחכה יש זמן לא אחרת.

כמו שראינו, אנו יכולים לקבל שני סוגים של אנרגיות, חיובית ושלילית. אולם סוג האנרגיה שנקבל תלוייה גם בנו, היא תלוייה בדרך בה אנו מתנהגים. אם לדוגמא אני אאחר לעבודה, התנהגתי בצורה חסרת אחריות, ומכאן שגם התגובה של המנהל תהיה תגובה של כעס (אנרגיה שלילית) שתשאיר בי תחושה רעה.

יכולים להיות מקרים בהם אנחנו ננהג בצורה נכונה וראויה, אולם הצד השני יחליט להוציא עלינו את האנרגיה השלילית שאגורה בו. כלומר, מקרים בהם סוג האנרגיה שנקבל לא תלויה בנו. במצב זה עלינו לדעת לשמור על האמונה שלנו בעצמנו, לדעת שבעצם כרגע אותו האדם נוהג כמו שנוהג מאחר והוא מצא אותנו כפתיון טוב לכעסים שלו. אל לנו “להחזיר” לאותו האדם. כניסה לחילוף אנרגיות עם אותו האדם בעצם תביא אותנו למצב בו אנו מאבדים את כל האנרגיה הטובה שלנו וסופגים את זו שהאחר שולח אלינו. כמו כן ישנם מקרים בהם אנו נעביר אנרגיה של כעס ושל לחץ לאדם אחר. במידה ואותו האדם יגיב לאותה האנרגיה בדרך שלילית, בעצם העצמנו את הכעס שלנו.

בכל קשר שלנו בחיים אנו בוחרים מה לקחת ומה להשאיר. מה שלקחנו איתנו הוא בעצם צידה לדרך שתלווה אותנו במשך כל היום ולפעמים גם לתקופות אחרות יותר. שימו לב לא לקחת איתכם לדרך דברים מיותרים.

 

אני אסיים את המאמר במילותיה של לאה נאור (מהשיר צידה לדרך):
לא איכפת לי מה ארזת
ואת מה אתה אוהב
מה שבאמת חשוב
זה מה שיש לך בלב
שב לנוח, זרוק לרוח
את כל מה שמיותר
ועכשיו בלב בטוח
קח אתך מה שנשאר”

תנו מעצמכם לאחרים, ללא שאיפה לתמורה. התמורה לא צריכה להיות מידית או מוחשית, היא יכולה לעבור כאנרגיה שתמלא אתכם בשמחה ובאור, והיא שווה הכל!
שבוע נפלא.

אדית קמחזי

תגובות

תגובות

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

*