דף הבית » כללי » הכל מסביב בינוני

הכל מסביב בינוני

הכל מסביב בינוניני … מה אני בינוני מי אני

כשהתחלתי לחשוב על מה אני רוצה בדיוק לומר במאמר הזה, קפצו לי המון רעיונות נפלאים. ובכל זאת התקשיתי קצת לבחור כותרת למאמר. בסוף בחרתי לצטט-חצי לצטט את השיר הזה.

הרבה חכמים סינים זקנים, מורים, ומדריכים מדברים הרבה פעמים על החשיבות של לתרום לזולת ולעולם בכלל. הם מדברים על נושא של כולנו אותו חומר, כולנו אנרגיה, כולנו חלק מאותו יקום – אבל עד כמה אנחנו, אנשים שנמצאים בתוך תהליך יכולים באמת להבין את זה ולהתחבר לזה?

הנטייה שלנו הרבה פעמים נוטה להיות “אני… אני… אני…” ויש סיבה מאוד טובה לכך – אנחנו רואים דרך העיניים שלנו, שומעים הכול דרך האוזניים שלנו, מרגישים דרך הגוף שלנו וכמובן מודעים בעיקר ואולי אך ורק למחשבות שלנו. כל דבר שאנחנו חושבים או חשים, הוא פרשנות שאנחנו עושים לנתונים שמתקבלים דרך החושים שלנו. ואנחנו בונים את הפרשנות  על פי ניסיון העבר, האופי שלנו שפיתחנו במשך שנים והדברים שלמדנו.

ניקח דוגמה פשוטה יחסית לאייך שאנשים מסתכלים על דברים. ניקח לדוגמה שני אנשים, אחד שבתור ילד כלב נשך אותו, ואחד שכל החיים שלו היו לו כלבים והוא אוהב מאוד כלבים. עבור כל אחד מהם, בהתאם לחוויות שלו, כלב הוא דבר אחר לגמרי. בשביל האחד כלב הוא יצור מסוכן, שהוא לא מחבב, ומעדיף להשאיר אותו מחוץ לבית, ואצל השני הוא כמו בן משפחה כמעט. אם השניים יקימו שיחה על כלבים, השיחה יכולה להיות כרוכה באי הסכמה, כיוון שהאחד חושב למעשה שכלבים מסוכנים באופן כללי, והשני חושב שכלבים הם נהדרים.

למעשה אף אחד מהם אינו צודק ושניהם צודקים, ההבדל נובע מזה שלכל אחד מהם יש את הנקודת ראייה שלו. כל אחד מסתכל על ההסתכלות שלו את הכלבים כמפת המציאות של העולם.כיוון שכך “העולם” כל מי שטוען אחרת טועה במידת מה. זה אולי נשמע קצת מוקצן, אבל כך הם הדברים, אנחנו ללא הרף שופטים את הדברים לפי נקודת הראות שלנו, וככל שקורים דברים שנוגדים את הנקודת מבט הזאת בצורה יותר חזקה, אנחנו מגיבים אליהם בצורה יותר חזקה.

תחשבו כמה חזק אתם יכולים להתעצבן על מי שעקף אתכם בפראות בכביש, מי שעקף אתכם בתור, או מישהו שהעביר עליכם ביקורת כזו או אחרת. אתם יכולים להתעצבן באופן כזה שיהרוס לכם את כל היום. מצד שני אם אתם עושים את זה, עוקפים מישהו בכביש, חולקים ביקורת על מישהו, או עושים משהו אחר שעלול לפגוע באנשים אחרים, אתם הרבה פעמים תהיו הרבה יותר סלחניים לעצמכם. קל לנו להיות סלחניים לעצמנו כשאנחנו יודעים בדיוק מה חשבנו, אייך הרגשנו – מה גרם לנו לפעול באופן מסויים. זה הרבה יותר קשה להיות סלחניים לאחרים,  כשהוא עקף אותנו בכביש בלי שום סיבה נראית לעין, כשיכול להיות שהוא היה בדרך לבית החולים עם אשתו שסובלת מצירי לידה.

בנוסף לזה יש לכל אחד מאיתנו את המנגנון הנהדר של יצירת המציאות. זהו מנגנון די מדהים – אתה רואה משהו שלא לגמרי מסתדר לך, אז אתה מתאים את המחשבות שלך ואת התפיסה שלך כך שהוא יתאים למפת העולם שלך.  הדוגמה שנתנו מקודם אם אנשי הכלבים היא דוגמה טובה, בואו נניח לשנייה שהיו להם אותן התנסויות באופן הפוך ובזמנים שונים כלומר נניח שכשאוהב הכלבים היה כבר בן 12, נשך אותו כלב. אחרי שנים שהוא אוהב כלבים וניגש אליהם, הוא יכול לחשוב משהו בסגנון “כנראה שהפחדתי אותו, אולי הוא מפחד מאנשים מאיזושהי סיבה”. התמונת עולם שלו תישאר די דומה בגלל שאפילו באירוע “טרגי” הוא לא ימצא בזה הוכחה שמשהו לא בסדר. מהצד השני גם אם לזה שמפחד מכלבים, יצא כעבור שנים לפגוש מישהי שיש לה גור חמוד ומתוק של כלבים. עדיין יש אפשרות סבירה שהוא ימשיך לחשוב, שאולי הגור הזה חמוד, אבל באופן כללי כלבים הם מסוכנים, אז אני לא אכניס בחיים כלב הביתה.

בהתאם לכל זה, מאוד ברורה ההסתכלות הזאת של “אני”  אז למה יש בכלל חשיבות לשנות אותה? ובכן – למרות שהאני שלנו נראה לפעמים כאילו הוא רק בתוך הגוף שלנו, ובתוך המחשבות שלנו, אז למרות שזה לכאורה נכון – צריך לשים לב ולזכור כמה הוא מושפע חזק ממה שקורה מסביב. אם אני אלך לאדם ואגיד לו משהו מכעיס או מעליב, כמו “ואוו ממש השמנת בחגים!” קרוב לודאי שאני אהרוס לו את שארית היום, אפילו אם אני אחרי זה אעזוב את האזור שלו, המחשבה תישאר לו בראש, ולמרות שהמחשבות שלו והתפיסה שלו הן אלה שיוצרות את ההרגשה הרעה, אני במקרה הזה אהיה הטריגר שהוביל להרגשה הזאת.

אני אתן לכם דוגמה לכמה האני שלכם תלוי בסביבה שלו. תחשבו שעכשיו אתם עוברים באופן מידי לאתר נופש המדהים ביותר בעולם, כשיש לכם שבוע של הכול כולל הכול, בו תקבלו שירות של מלכים, ולמעשה תקבלו אפילו כסף על זה שאתם נמצאים שם. לא משנה מה המצב שלכם עכשיו, אם זה היה קורה לכם (מה שמאוד היה משמח אותי באופן אישי) לא משנה מה מצב הרוח שלכם עכשיו, הוא היה משתנה באופן דראסטי לחיוב.

כן – לסביבה שלנו יש המון השפעה. ואנחנו יכולים לנסות לשנות אותה, או לשנות את הדרך שאנחנו מסתכלים על דברים. אבל זה יכול להיות לא קל, אם אנחנו מתעקשים להסתכל על עצמנו כמרכז.

אז למה שלא ננסה משהו אחר, בואו ננסה להתייחס לכל מי שאנחנו רואים, שומעים, מדברים איתו כחלק מאיתנו, אם יש לו השפעה על אייך שאנחנו מרגישים, אז הוא חלק מאיתנו. אם מישהו הוא ממש שלילי, בואו נשתדל להתרחק ממנו, אם מיהו הוא חיובי לנו, נשתדל לקרב אותו. בואו נדאג שהאנשים מסביבנו ירגישו יותר טוב, בואו נשים לב מה קורה להם, נעזור להם, נעזר בהם. בואו ננסה לתפוס גם את האחר כבעל רגשות, רצונות, ומחשבות משלו.  נבין שאנחנו חלק מהעולם שלו.

תעבדו לפי העיקרון הזה:

אם אתם רוצים שיחמיאו לכם – תעריכו אחרים מסביבכם ותחמיאו להם.
אם אתם רוצים שיבינו אתכם יותר – נסו להבין יותר אחרים.
אם אתם רוצים שיאהבו  אתכם יותר – תביעו יותר אהבה לאנשים מסביבכם.
ופשוט  תחשבו ותאמרו דברים טובים יותר על האנשים מסביבכם.

אני מבטיח לכם שההשפעה תהיה אדירה.

עכשיו אתם כבר בוודאי יודעים למה בחרתי בכותרת הזאת למאמר.  ביננוניות מסביב מובילה לבינוניות בעצמנו, זה מה שאנחנו קולטים ומכניסים אלינו. תתחילו לחשוב על אייך למנף את עצמכם ואת סביבתכם ביחד אתכם. בדיוק באותו אופן שהייתם רוצים בית שיהיה לכם נעים, תדאגו למקום שבו אתם נמצאים ולאנשים מסביבכם.

בברכה שפי שפע

תגובות

תגובות

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

*