דף הבית » כללי » אפקט פיגמליון

אפקט פיגמליון

נבואה המגשימה את עצמה או “אפקט פיגמליון”.

במיתולוגיה היוונית מספרים על פיגמליון הנסיך שמאס בחיפושיו אחרי אישה. הוא הכיר עשרות נשים אך לאחר היכרות קצרה היה מוצא בהם פגם כלשהו. עברו השנים ופיגמליון המיואש לא הצליח להתאהב בשום אישה. העניין שהוא אינו מוצא את אהבתו הטרידה אותו מאוד ועל כן הוא החליט לפסל פסל בדמות אישה. במשך עבודת הפיסול הממושכת החל פיגמליון לדבר עם הפסל, להשקותו ולהאכילו כאילו היה בשר ודם, הוא היה מוצא את מפלטו מחיי היום יום בשיחות עמוקות עם הפסל והחל אף לפתח אהבה וחיבה ל…..פסל.

אהבה, חיבה, יכולת הקשבה, צריכת מזון ושתייה אלו צרכים ורגשות של בני אנוש ולא של פסלים- אך כאשר ראו האלים את עוצמת אהבתו של פיגמליון, הפכו את הפסל לאישה אמיתית.

 בשנת 1948 הסוציולוג רוברט מרטון הגדיר את התופעה. הוא קבע באופן חד משמעי כי תפיסתנו והשקפת עולמנו לגבי דבר כלשהו, יוצרת חיזוי מטעה.

פעולת החיזוי המטעה עלולה להשפיע ולעורר התנהגות חדשה אשר תתאים מבחינה לוגית ותגרום לתפיסה המוטעית להתגשם.

בשנת 1932 בארה”ב, מרטון שם לב להשתלשלות מקרים שיצרה מציאות שגויה. באחד הבנקים הגדולים פרצה שמועה (מוטעית) שהבנק הנודע על סף פשיטת רגל. שמועה זו הייתה תחילת התעבות כדור השלג. הלקוחות ההמונים שינו את תפיסתם והם אינם היו בטוחים עוד בשמירת כספם באותו הבנק ובאופן חריג ביקשו למשוך את כספם- עקב כך הבנק אכן התמוטט כיוון שלא היה ביכולתו לספוג “בריחת לקוחות” שכזו. הנבואה הגשימה את עצמה!

סיפור זה ממחיש כיצד תפיסה מוטעית עלולה לגרום לתוצאה שלילית והרסנית אך לאפקט הפיגמליון יש גם קונוטציות חיוביות.

בשנת 1987 יצא הסרט “לסניור באהבה” לאקרנים. (סרט חובה- מומלץ ביותר”). הסרט מבוסס על סיפור אמיתי על מורה למתמטיקה בשם ג’יימי אסקלנטה.

אסקלנטה היה מורה המלמד אוכלוסייה ספרדית במזרח לוס אנג’לס המוגדרת כטעונת טיפוח. הגישה שנוצרה אצל תלמידי התיכון היא שהמצב לתוכו הם נולדו והמצב הסוציו אקונומי שלהם אינו מאפשר להם להצליח בחייהם. מדובר על תיכון שאחוז הנושרים ממנו גבוה מאוד ורוב התלמידים היו בעלי הערכה אישית נמוכה. מערכת החינוך האמריקאית מצטיירת כמי שחיזקה והנציחה את חוסר ההצלחה של פלח האוכלוסייה ההיספאנית – אשר העריכה כי מרבית התלמידים יתדרדרו לפשע מגיל צעיר וישתמשו בסמים.

המורה אסקלנטה קיבל את המשרה “הלא נחשקת” בביה”ס התיכון- הוא החליט כי למרבית מתלמידי ביה”ס יש פוטנציאל להצליח בלימודים, להתקבל ללימודים אקדמאים ולהשתלב במשרות בכירות. דעתו של אסקלנטה נראית כחסרת סיכוי ומופרחת מן המציאות. רבים מהתלמידים גיחכו כאשר שמעו את הצהרת המורה “המשוגע” ואף שאר המורים שהיו עמיתיו לעבודה ראו בו כאיש חזון תלוש מן המציאות.

 אסקלנטה הציג לתלמידיו ציפיות שהיו מעבר ליכולתם, לדעת שאר המורים. בזכות אמונותיו וגישתו המיוחדת, הגשימו תלמידיו ציפיות אלו. התלמידים זכו בציונים גבוהים במיוחד במקצוע המתמטיקה- תוצאה סנסציונית וחסרת תקדים- בביה”ס לאוכלוסייה המוגדרת כטעונת טיפוח נרשם ממוצע ציונים במתמטיקה גבוה ביחס לשאר בתי ספר בארה”ב- בינהם בתי ספר יוקרתיים לאוכלוסייה אמידה.

הציונים היו כל כך גבוהים, עד משרד החינוך האמריקאי חשד שמדובר בהונאה והסיפור יצר הד תקשורתי שהגיע גם עד הבית הלבן- נשיא ארה”ב הגיב על המקרה והוחלט כי למען הסר ספק לא ייחשבו הציונים בגלל חשש לרמאות והעתקה והחליט לבחון מחדש את כל תלמידי התיכון .

מששמעו התלמידים את רוע הגזרה,לא הסכימו להיבחן בשנית. ייאוש ניכר על פניהם- הרי שגם כאשר הצליחו בלימודיהם, מערכת החינוך אינה מאמינה להם.

אסקלנטה ערך עמם שיחת מוטיבציה ודרבן אותם כי הם עומדים במבחן החיים ולא במבחן במתמטיקה.

הוא סחף אותם בנאום מרגש- זהו הרגע בו הם הבינו כי הצלחתם תלויה אך ורק בתפיסה וההערכה העצמית שלהם. בסופו של דבר נבחנו התלמידים ואף הצליחו להוציא ציונים גבוהים מן הבחינה הראשונה.

הסיפור הזה מוכיח, שאמונה מביאה להגשמה. שהדימוי שלנו משדר משהו החוצה וקובע איך יראו חיינו, בתחתית הבור או על פסגת העולם. יש ביכולתנו להשיג כל דבר שנרצה.

נכתב ע”י נועם גבאי

 

תגובות

תגובות

כתוב תגובה

כתובת האימייל לא תפורסםשדות חובה מסומנים *

*

*